שו"ת מהרש"ם חלק ג מ״זTeshuvot Maharsham Volume III 47
א׳להרב המה"ג וכו' מו"ה שמעון שלמה ווערטהיים נ"י אבד"ק בענדער במדינת בעסרביע
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שרצה לשלוח ג"פ לאשתו והאשה לא נתרצית גם אחר כל השתדלות לקבל הגט אך כפי המכתבים שכתבו לו קרוביו שבמקום האשה שאם יבא הגט להבד"ץ דשם תתרצה לקבל הגט אבל קודם שיגיע הגט לשם א"א לידע ממנה דבר ברור וכעת בא האיש לפני רו"מ לסדר לו הגט והביא רו"מ ד' הג"פ בשם ר"י מינץ שפסק שיש ביד האשה לבטל הגט שאם כתבוהו שלא ברצונה אפי' אם נתרצית אח"כ צריך לכתוב גט אחר דדמי לאמר כתוב גט לאשה לכשאכנסנה אגרשנה דלפי שאין בידה לגרשה עתה אינו גט אבל מדברי כנה"ג ולבוש וב"מ שכתבו למחוק ביטול מודעות גבי האשה מוכח שאין בידה לבטלו אך שנסתפק רו"מ אם יש לחוש למ"ש הח"ס חא"ע סי' ק"ג להעיר לפמ"ש התו"ס בכתובות כ' ד"ה ור"י וב"ב ל"ט ד"ה מחאה דכל שטר שנכתב שלא מדעת המתחייב אינו שטר ובע"כ הא דבגט כשר גם גם שלא מדעת האשה משום דמשעת קידושין משעבדה נפשה להתגרש אפי' בע"כ והוי כמדעת המתחייב אבל השתא דתיקן ר"ג שלא לגרש בע"כ א"כ לא שיעבדה נפשה לזה ושוב ל"מ הגט מדאורייתא דהוי כמזויף מתוכו ורו"מ פקפק בזה דהא בשטר א"צ רק דעת לוה ולא דעת מלוה וכותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו לפי שהלוה הוא המתחייב ולא מלוה וא"כ בגט העדים חותמין ע"ד הבעל ולמה צריך דעת האשה אטו תתחייב האשה לבטל ע"י הגט עכ"ד.
2
ג׳הנה מ"ש רו"מ מדברי הג"פ בשם ר"י מינץ לא מצאתיו שם כלל דבסי' קי"ט סקכ"ד הביא בשם ר"מ מינץ סי' י"ז דתקנת ר"ג דאם גרשה בע"כ גם דיעבד ל"ה גט והביא סתירה מסי' ק"ב ומסיק דהוי רק ספיקא לשי' רמ"מ ויראה מדבריו דאפי' נתרצית האשה בתחלת כתיבה וחזרה בה קודם גמר כתיבתו דאינו כשר לגרש בו עכ"ד שם וי"ל דהיינו אם רוצה לגרש בע"כ בזה ל"מ מה שנתרצית בתחלת כתיבה אבל מנ"ל דאם אח"כ חזרה ונתרצית דל"מ הגט ואני מצאתי בשו"ת בשמים ראש המיוחסות להרא"ש סי' שפ"א שנשאל אם מותר לכתוב גט על הספק אם תתרצה האשה לקבלו והשיב דר"ג החרים גם על הסופר והעדים ולכן גם אם רצה לכתוב גט שיהא מונח ביד שליש עד שיוודע אם האשה מתרצית אין ראוי בתחלה לתת מכשול לעבור על תקנת הגאון כי בקלות ימצא אח"כ דרכים להטעות את השליש ואם הוא במרחק רב וא"א לעמוד על רצונה בנקל כ"א אחר זמן רב מותר לשלוח שליח נאמן ומוחזק בכשרות ולא חיישי' שיתננה לה בע"כ אלא ישאלנה ואם תרצה יתן לה ואין לחוש משום דאין ברירה כיון דבדיעבד הגט כשר עכ"ד ובכס"ד שם סי' קס"ח האריך בענין התקנת וביאר דברי הר"מ דב' תקנות היו ובתחלה תיקן שלא לגרש ואח"כ תיקן שלא יהי' הגט כלום ולא קבלו עליי' תקנה ב' ומסיק שהדין אמת דבדיעבד הוי גט והביא שם מדברי חמ"ח סי' קי"ז סק"כ וב"ש סי' קי"ט סקי"ב וד' הג"פ ע"ש באורך בזה וגם מצאתי בתשו' הג' רע"א סי' ק"א באמצע התשו' שכ' בפשי' דדיעבד אם גירש בע"כ הגט כשר ובתשו' להרב דק' קיטוב הארכתי בזה והבאתי מתשו' הרשב"א שהובא בב"י א"ע סוס"י ע"ה בדין מי שעבר על הגדר וגירש בע"כ ע"י שלוח וכו' דנראה שם דהגט מהני בדיעבד רק דחייבי' להחרימו ומבואר דגם ע"י שלוח כשר דיעבד והרשב"א הוא מכת הסוברי' דגם באין השלוח בר חיובא אשלד"ע ומזה הוכחתי דלא כהנו"ב – ומבואר מכל הנ"ל גם דלא כהח"ס שהביא רו"מ דס"ל דמדינא הגט בטל בזה"ז דאיכא חדר"ג דליתא אלא הגט כשר דיעבד. (ועמ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סי' קל"ב בענין זה).
3
ד׳ומלבד מ"ש רו"מ דמסברא לא בעינן בנ"ד דעת האשה ודבריו נראים נכונים אף גם הרי בנ"ד מדאורייתא הרי יכול לגרשה בכת"י בלא עדים כלל כדאי' בגיטין ג' ולשי' רש"י גיטין פ"ו לא בעינן גם ע"מ מדאורייתא וכן מצאתי ברשב"א מגלה ט"ו והארכתי בזה בתשו' להרב דק' סטאראזאניץ וא"כ פשי' דלא בעינן בגט דין שטר שיהי' מדעת האשה מה"ת כיון דבידו לגרשה בכת"י (ובגוף דברי הח"ס עמ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סי' כ"א).
4
ה׳אך דלכאורה יש לדון דכיון דהשתא אינה מרוצות לקבל גט ועכ"פ משום חדר"ג א"י לגרשה וא"כ הרי קיי"ל דכל מידי דאיהו ל"מ עביד השתא שליח לא מצו משוי כדאי' בנזיר י"ב וא"כ השליחות בטל (וי"ל בזה מדברי מהרי"ט בשניות, חח"מ סי' כ"ג וע' מל"מ פ"ט מאישות ומח"א הל' שלוחין סי' י' בזה וע' בשו"ת תפ"צ חא"ע סי' פ"ט ואכ"מ) אך לפמ"ש המח"א הל' שלוחין סי' ט' דהיכי דמהני דיעבד ל"ש הך כללא א"כ לפ"מ שנתבאר דה"נ בנ"ד בדיעבד הגט כשר א"כ שפיר חל השליחות וע' בשו"ת בית אברהם בקונטרס גט כשר מעלה ב' ח"ה סי' ד' שהעלה ג"כ כהמח"א והביא ראי' מהא דערל וטמא משלחין קרבנותיהם אבל כבר ראיתי לח"א בספרו שהביא ראי' מב"ק ק"י ע"א בהא דפריך טמאים מי מצי עבדי ולפמ"ש התוס' יומא ז' ע"ב ד"ה דם שנטמא וכו' בדיעבד כשר ומה פריך ומוכח דלא כהמח"א ויש לדין בזה לפמ"ש המל"מ פ"ב מבימ"ק דבדרבנן ל"ש הך כללא דאיהו ל"מ עביד א"כ לשי' הסוברים. דחדר"ג רק מדרבנן א"כ שפיר חל השליחות וע' בשו"ה כלל כ"ג מ"ש בענין זה – וביותר י"ל לפמ"ש המח"א הל' שלוחין הנ"ל דהיכי דרק ארי' דאיסורא דשבועה רבוע עלי' שפיר מצי משוי שליח א"כ ה"נ בנ"ד דהוי רק איסורא דחדר"ג וזה נראה ג"כ דעת הרשב"א שבב"י א"ע סוסי' ע"ה הנ"ל ולכן לענ"ד אם יבטיח רו"מ הענין שלא יבא לידי מכשול לגרשה בע"כ יוכל לסדר הגט ולשלחו ליד ב"ד שבמקום האשה וכשתתרצה בו תקבל גיטה.
5
ו׳ומה שהביא ד' השי"ק ופ"מ שתמהו ע"ד תוס' מהירושלמי הנה כאלה רבות מצינו בירושלמי שלא הובא בתוס' ואציג לדוגמא יעוין בתוס' שבועות י"א ד"ה מכל מקום כו' דמכתשת אינו כ"ש והוא נגד ירושלמי פ"ד דשקלים הל' ה' וע' בה"ג מל"מ פ"א מכהמ"ק הי"ד ובתוס' שם כ"ז ע"ב ד"ה הכי השתא וכו' במ"ש בשם ריב"ם והוא נגד ירו' פ"ג דנזיר ה"ב ובתוס' יבמות ז' ע"א ד"ה לפי וכו' הוא נגד ירושלמי פ"ה דפסחים הל' ה' ובתוס' כתובות ל' ע"ב ד"ה זר וכו' בסוה"ד הוא נגד ירו' רפ"ו דתרומות ובתוס' ב"ק פ"ח ע"א ד"ה דכתי' הוא נגד ירו' ב"ק שם ופ"ה דכתובות ועוד כהנה וכהנה ימצא המעיין במקומות מפוזרים בשי"ק ומרה"פ שהעירו ע"ד תוס' ושאר ראשוני' בכה"ג ועוד בכמ"ק שלא הרגישו בו מפרשי הירושלמי.
6