שו"ת מהרש"ם חלק ג ס״גTeshuvot Maharsham Volume III 63
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה ישראל פסח נ"י אבד"ק נאוויסעליץ דרוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שגירש אשתו בפני רו"מ והביא עמו הש"ץ דביהכ"נ שקורא אותו לתורה בשם בן ציון ואחר שנסע משם למרחקים ועבר חצי שנה נודע לרו"מ שבקטנותו המיר דתו וחזר לדעת ישראל ונתיירא מפני חק הקיר"ה להיות במדינת רוסיא ולקח פאס זה ג' שנים על שם אחד שכבר מת ושמו ראובן ומקפיד שלא לקרותו אלא בשם ראובן וגם נודע לרו"מ ע"י רב אחד ממחוז קיעוו שיש להמגרש שם אח ואחות וגם הוא גר שם איזה חדשים והי' שמו מעריסה בן ציון וכן הי' נקרא שם במשך הזמן שהי' שם עכת"ד השאלה ורו"מ רמז לדברי הפת"ש סי' קכ"ט סוסקמ"ג בשם גט מקושר דגם בדיעבד אין להקל בכתבו שם שקורין המיעוט דהוי ככתב השם שאין יודעין בו יותר המבואר בסי' קכ"ט ס"ב דפסול (ורמז לס' אה"ש ואינו ת"י כלל) והנה כבר נודע דעת הב"י דדווקא בכתב ג"כ וכל שום פסול בכתב שם הטפל אבל בכתב שם הטפל שהוא שם שהמיעוט קורין בו כשר והביא בשם הרשב"א בחי' שכ"כ להדיא דבכתב וכל שום גרע טפי ואף דהב"ש חולק עליו כבר האריך בשו"ת בת עיני סי' ג' לדחות דברי הט"ז והב"ש והוכיח שגם דעת הטור להקל בכתב שם הטפל לבד שכ"ה להדיא בקיצור פסקי הרא"ש שחיבר הטור ובוודאי כן הוא דעתו בחיבורו ור"ז נעלם מכל האחרונים וגם הוכיח כן מדברי ירושלמי והרא"ש ומשם מקור נפתח לדעת הטור והביא ג"כ ראי' מגר ששינה שמו לשם נכרים וגירש בו דכשר כדאיתא בתוספתא שבתוס' ורא"ש ולדעת הריב"ש וד"מ הוי שם טפל ובש"ע ס"ו מבואר דאפילו בנשתקע שם גירות כשר ורמז לדברי הב"י בד"ה ואם נשתקע וכו' והנה מ"ש מהא דאפילו בנשתקע כשר יש לפקפק דשא"ה שהכל יודעים שהי' גר והי"ל מקודם שם נכרי כמ"ש הג"פ סק"ל משא"כ הכא ועכ"פ בלא נשתקע כהא דנד"ד שנקרא בשם בן ציון לתורה בתוך קהל ועדה שפיר יש ראי' דאף דרק המיעוט קורין בו מ"מ לא גרע משם טפל דכשר וע"ש בב"ע שפלפל בדברי מהרש"א ופי' בזה באורך והנה מ"ש מקיצור פסקי הרא"ש מצאתי במכתב מאליהו שער ד' סי' ו' שקדמו בזה וגם במה שהאריך בדברי תוס' גיטין בשם ר"ת להוכיח דגם בשם המיעוט לבד בלא וכל שום כשר וביאר דמ"ש התוס' דאעפ"י שלא כתב שם המובהק היינו שם שהרוב קורין אותו ומכירים בו ביותר הנה ז"ל ר"ת בסהי"ש סי' רע"א ולכתחלה בעינן שם מובהק וכינויין אבל אם לא כתב היינו אפילו רובא קרי לי' המובהק כשר כדאמרינן מרים וכל שום שיש לה דרובא קרו לה מרים ואי כתב לה שרה הי' כשר אע"ג דפורתא קרו לה הכי שכך שנינו כתב חניכתו וחנוכתה כשר בדיעבד ופי' רבותינו אעפ"י שלא כתב שם המובהק וחינוכו גרע מכינוי וכן האמת עכ"ל ובסי' תקנ"ג וסי' תקצ"ט ביאר דבריו יותר ומפורש דשם המובהק היינו דרובא קרו לה הכי ואם כתב השם שהמיעוט קורין לבד כשר ולכאורה עלה בלבי די"ל דהיכי דשם הטפל הוא שם העריסה כהא דנ"ד ואח"ז נתהוה שינוי שהרוב קורין אותו בשם אחר והמיעוט עדיין קורין אותו בשם העריסה לכ"ע כשר בכתב שם העריסה לבד אבל מצאתי בתשו' רד"ך בית ד' חדר א' שהעלה דאין חילוק כלל והכל תלוי ברוב ומיעוט (וע' בשד"ח מערכת גט סי' ל"ה את כ"ה שהביא בשם שו"ת צ"צ החדש סי' ק"צ דאפשר לא עדיף משקולים ואין גוף הס' ת"י ולא אדע אם הביא דברי רד"ך הנל) שוב מצאתי במכתב מאליהו שער ד' סי' ט"ו שהביא ג"כ דברי רד"ך והוכיח שכן הוא דעת הב"י ולבוש ומורו הר"מ ודלא כמהרי"ק ומהראנ"ח שכתבו להיפוך ע"ש
2
ג׳וראיתי בתשו' רדב"ז ח"א סי' תקל"א שכתב וז"ל מעשה באחד שבא לפני לגרש אשתו שמריה ואני מכירו בשם מחרז ועיקר השם הוא שמרי' וכן מעלין אותו לס"ת בשם שמריה וקראתי את הגט וכתבתי אחר בשם מחרז וכל שום וכו' לפי שכל היהודים ועכו"ם קורין אותו מחרז ולא מצאתי מי שיודע ששמו שמריה זולת החזן והוא לא יעלה לתורה רק פעם ביובל ומי יכירנו בשם זה ואעפ"י שכתב הרא"ש שכותבין בגט השם שעולה לס"ת ה"מ כשהוא ניכר ונודע בשני השמות אבל מי שרגילין בו כל העולם בשם זה וודאי לא דיבר הרא"ש בזה ולא מיבעיא שאין ראוי לכתחלה וכו' אלא אפילו בדיעבד פסל הרמב"ם וכו' וז"ל וכו' כתב השם שאין יודעין בו ביותר וכתב וכל שום שיש לו ה"ז פסול ואפילו לדעת האומרים שהוא כשר הנ"מ בדיעבד אבל לגרש בו לכתחילה כ"ע מודה דאסור ולדעתי בכה"ג כ"ע מודו דפסול דע"כ לא פליגי אלא היכי דשתי השמות ידועים אלא באחד רגיל יותר מהאחר אבל בנ"ד שאין מכיר בשם שמריה אלא החזן כ"ע מודו דפסול עכ"ל ונראה מזה דס"ל בדעת הרמב"ם דלא כהב"י הנ"ל וגם בכתב השם הטפל בלא וכל שום פסול אבל מ"ש דבשם שעולה לס"ת בלבד פסול נראה דהיינו משום שאין יודעים בו כלל אלא החזן לפי שאינו עולה לתורה רק פעם ביובל אבל ברגיל לעלות הרי אם קורין אותו הכל שומעים ויודעים ששמו כך וכבר העלה במכמ"א שער ד' סי' ו' דלשי' כמ"פ הכל תלוי בהכרה וידיעת השם ועכ"פ בכה"ג לשי' הסוברים דבכתב שם הטפל בלבד כשר ה"נ בכתב שם שעולה בו לס"ת כשר וראיתי בד"ח שער שינוי השמות סי' ג' שהביא בשם האחרונים דשם שנקרא לס"ת עיקר ואם כתבו לבד גם בלא הכינוי כשר והוא השיג ע"ז והעלה דמי שעולה לס"ת משולם ונקרא בפ"כ זלמן אם כתבו בגט רק משולם פסול ורמז לדברי הרדב"ז הנ"ל וע"ש מ"ש בישוב דבריו במ"ש מדברי הרא"ש אבל לדינא נראה דאם רגיל לעלות לס"ת לא גרע משם הטפל דכשר בדיעבד.
3
ד׳והנה בתשו' שב יעקב סי' ל"ג בדין אחד ששמו נטע וברח למק"א ושינה שמו למרדכי וכשמצאוהו גירש אשתו וגילה ששמו נטע וכתבו רק שם נטע וצידד להכשיר כיון שהודה ברבים ופרסם בפני עשרה ששמו נטע הו"ל כהוחזק בשני השמות דכשר בדיעבד בא' מהם ע"ש וגם בתשו' ח"ס חלק ששי סי' מ"א הוכיח דסגי בפירסם פ"א ברבים וע"ש חא"ע ח"ב סי' ל"ג מדברי הש"ג פ"ד דקידושין בזה ואף שמדברי האחרונים ל"נ כן כדמוכח מתשו' הרדב"ז שהבאתי וע' בתשו' חא"ש סי' קס"ז מ"ש בזה מ"מ הרי מבואר בתשו' מבי"ט ח"ב סי' נ"ב דגם בהוחזק לעלות ג"פ לס"ת ביותר מן ל' יום סגי ובלבד שלא יפסוק בנתים בקריאת שם אחר בביהכ"נ הזה וע"ש, ח"א סי' ל"ט ג"כ בזה ועיין תשו' ברכת יוסף חא"ע סי' ס"ג אות כ"א שהעלה ג"כ כן וכ"ה בחא"ש סי' פ"ח א"כ ה"נ בנ"ד ועיין תשו' הר הכרמל חא"ע סי' ח' ותשו' כת"ס אה"ע סי' ק"א מ"ש בזה ועכ"פ בנ"ד יש לצרף דברי הש"י הנ"ל כיון שבזמה"ז מגרשים בעשרה וי"ל דהפוסקים שהחמירו היינו בזמנים הקודמים שלא גרשו בעשרה או כשלא היו שמו האמיתי מעריסה כן אבל בנ"ד ששמו מעריסה בן ציון ומפני היראה שינה שמו ובעלייתו לתורה צוה לקרותו בשם האמיתי ועתה בבואו לב"ד הודה ג"כ ששמו כן א"כ כשר בדיעבד בשעה"ד ובמקום עוגון וגם יש לצרף דברי מהרי"ק וראנ"ח שהבאתי דס"ל דשם העריסה אפילו רק המיעוט קורין בו יש לו קדימה וכל זה דווקא אם הי' רגיל לעלות לתורה ככל העולם אבל אם לא הי' רגיל כלל לעלות לס"ת אין בידי להקל.
4