שו"ת מהרש"ם חלק ג ס״דTeshuvot Maharsham Volume III 64
א׳להרב וכו' מו"ה חיים ראובן וואגשאהל נ"י מו"ץ דק' לאנציט ומשנהו הרב מו"ה יוסף וואלף נ"י
1
ב׳מכתבם הגיעני וע"ד שאלתם ביעקב שמכר מקום שלו שבביהכ"נ לאיש זר ואחר גמר המקח נודע מזה לראובן בן יעקב ותובע נחלת אביו ורו"מ הביאו מדברי תשו' הרי"ף שהובא באס"ז ב"מ ק"ח ובפת"ש סי' קע"ה דיותר ישר וטוב שיזכה הבן בנחלת אבותיו משיזכה בו איש זר המצרן מדדבמ"ל ולכן אם האב מכר לבנו אין ביד המצרן להוציא מידו ועפ"ז צדדו דה"נ יוכל הבן להוציא מיד לוקח זר והנה לענ"ד אינו כן דוודאי אין בידינו לתקן שום תקנה נגד ד"ת רק מה שתקנו רבותינו בעלי הש"ס דינא דמצרנות משום ועשית הישר והטוב יתקנו להוציא עי"ז המקח מיד הלוקח ואחרי שבכמה דברים הם אמרו שלא יהא שייך דדמ"צ כגון אם מכרה לבעלים הראשונים לכן פסק הרי"ף דגם בכה"ג שהאב מכר לבנו ליכא דדבמ"צ דזהו יותר ישר וטוב שישאר הבן בנחלת אבותיו ומדמה לה לדין מכרו לבעלים הראשונים וה"נ הרי האב שהי' שלו כל המקח מכר עתה זכותו לבנו אבל להיפוך כשמכר האב לאחר ולא שאל מקודם את בנו אם רוצה בהמקח הרי לא הקפיד לזכות את בנו בנחלת אבותיו ומכר לאחר הרי הבן אין לו זכות בחיי אביו בנכסי אביו כלל והרשות ביד האב ליתן כל נכסיו לאיש זר במתנה א"כ כיון שהאב מכר לאחר ולא קפיד לשאול מקודם את בנו שפיר זכה האחר במקחו מד"ת ואין בידינו להפקיע זכותו מכח שהבן רוצה לזכות בנכסי אביו מפני נחלת אבותי' כיון שהאב בחייו הפקיע זכותי של הבן ומצאתי בשו"ת אור צבי סי' ח"י שפסק ג"כ בפשיטות דאין ביד תבן להוציא מיד לוקח מטעמא דנחלת אבותיו כמו שאין האב יכול לחזור ולהוציא מיד לוקח ולכאורה אין הבנה לדבריו ונראה דנתכוין לדברינו הנ"ל ומ"ש הא"צ שם אח"ז שאין ביד הבן להוציא מיד המצרן היינו משום דהתם קאי ע"ד הפוסקים שכתבו דהמצרן א"י להוציא מיד הבן לכן כתב דדווקא בכה"ג ולא להיפוך אבל מדברי' שבתחלת התשו' מוכח דגם מיד לוקח זר אין ביד הבן להוציא וזהו כמ"ש.
2