שו"ת מהרש"ם חלק ג צ״בTeshuvot Maharsham Volume III 92
א׳להרב הה"ג מו"ה מרדכי יאסים אבדק"ק פישטשאנקה רוסיא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק העגונה טאבא בת רפאל אשר בעלה זאב בן משה גרינ- בארג מכפר דמיטראלקיפקע נלקח בצבא להמלחמה שבין רוסיא ויאפאן וכל זמן היותו שם כתב מכתבים לביתו אך זה כשני שנים שנאבד זכרו והא"י מאותו כפר שהיו ג"כ בצבא המלחמה כתבו משם לאבותיהם שבאותו כפר שהר' זאב חבירם נהרג שם ואחר המלחמה כשחזרו לביתם סיפר א' מהם כששאלוהו עליו והשיב שהי' במעמד אחד וראה שהכדור נכנס לבטן הר' זאב ועודנו חי וגם הא"י נפצע באצבעו ונלקחו יחד כלביה"ח ולמחרת ראה את זאב מונח מת הארץ ומכוסה פניו וגילה פניו וראהו והכיר בו כי הוא זאב מהכפר הנ"ל וגם זאב לקח אצלו חתיכת פיסלי לחבוש על מנעליו ע"י הקור והי' עוד לבוש בו. ועוד א"י א' סיפר איך שהא"י הראשון הנ"ל קראו לראות את זאב חבירם מת ובתוך כך נעשה רעש לנוס וברחו אבל שמע ממנו שראהו בעיניו מת ואולי ע"י הרעש לא נכתב בפנקס ההרוגים. ואביו של ה' זאב כ' להשרים מהצבא והשיבו כי אין להם ידיעה ושר א' השיב שנפצע בהמלחמה ואח"כ כ' אביו שנית להשרים הגבוהים ובא מההאנסקי נאטשעלניק שזאב בנו נהרג וצוה רו"מ להאשה ליסע לשם ולקבל כתב והביאה כתב שנראה שנהרג ולא נכתב לשון ברור וחזרה ונסעה ורו"מ נתן מכתב להרב ר"א פוסק ושלח שם איש א' לראות בההאנסקי קאנצלריין וראה בעיניו בשני פנקסאות שנכתב שם שנהרג ביום פלוני וואלקי גרינבארג מאשקאוויטץ במלחמת רוסיא ויאפאן וחתום ע"ז הקאמאנדירער עכתו"ד הגב"ע.
2
ג׳והנה רו"מ פתח בהצלה והאריך בכל פרטי השאלה והנה מ"ש דמטעם אמירת העכו"ם שהי' ע"י שאלה ול"מ מסל"ת אין מקום להתיר ואף דבשו"ת מש"נ סי' ל"ב תמה ע"ז מהא דסמכינן על קפילא אף דהוא ע"י ששואלין אותו מ"מ כ"ז שלא נודע לו שיש בזה נ"מ לאו"ה הוו בכלל מסל"ת ורו"מ כ' לדחות ראייתו דשא"ה דאיכא חזה"ת לתבשיל משא"כ הכא דאיכא חזקת א"א וחזקת חי ומלבד דיש לדון דהתם גבי תערובות ליכא משום חזה"ת כמ"ש בשו"ת שי"צ סי' ל"ב וע"ע בישויע"ק יו"ד סי' צ"ח סק"ב ותשו' בר"א סי' ל"ב וגם גבי אשה הרי כתבו התוס' כתובות כ"ב ב' ד"ה הבא כו' דחזקת דייקא ומינסבא מרע לה לחזקת א"א והגם שיש לדון בזה מכמ"ק ע' מ"ב מה"ק אה"ע סי' כ"ט ובח"א אה"ע סי' ל"ג אות ד' ותשו' בש"א חחו"מ בסופו ותשו' זכרון כהונה דף ט"ז אך דלפ"ז היכא דליכא אלא משום גזירה דרבנן שוב מהראוי שיועיל מסל"ת כזה כיון שכבר יוצאה מה"ת מחזקה א"א ומצאתי בשו"ת ז"כ להגה"ק מהר"י מקאריץ מן ד' ל"א והלאה שהאריך לברר דגבי משאל"ס וכדומה מהני מסל"ת כזה שע"י שאלה כיון שלא ידע שנוגע לאו"ה ע"ש באורך וע' תשו' ח"ס ח"ב אה"ע סי' קל"א ותשו' מהרש"ם ח"ב סי' ל"ב באורך ועכ"פ בדרבנן יש להקל א"כ לפמ"ש רו"מ בעצמו דבנ"ד איכא כמה אומדנות והוכחות שמת והביא מהפת"ש סקע"ו בשם מרה"צ שדחה דברי הרדב"ז שחולק על דברי התה"ד בענין אומדנות והוכחות וגם הביא מהתשב"ץ ח"א סי' פ' א"כ כבר יצאה מחזקת א"א מה"ת ודמי למשאל"ס א"כ שפיר מהני עדות העכו"ם שע"י שאלה, ובפרט דבנ"ד הרי כתב לאביו וב"ב מקודם שלא ע"י שאלה שנהרג חבירו היהודי זאב והנה מ"ש מדברי קה"י בשם עז"נ והובא בפת"ש ס"ק נ"ג דבכתב דא"י לכ"ע יש להקל הנה בתשו' הרי"מ אה"ע תק"ע סי' ד' הביא בשם תשו' מהר"מ אלשקר סי' ס"ז דמפורש להיפוך והוא האריך שם דתליא במחלוקת הפוסקים אם שאלת נכרי לנכרי מגרע דין מסל"ת ולשי' רמ"א ואחרונים יש להקל.
3
ד׳והנה בעיקר דין עכו"ם מסל"ת בכתב הנה בשו"ת מהר"מ זיסקונד סי' כ"ג העלה ג"כ להחמיר והאבי בשם תשו' מהרא"ן ששון סי' ז' שפסק ג"כ כן וע"ש שצידד לומר דגם של ישראל ל"מ אם כתב רק דרך סיפור בעלמא ולא בתורת עדות אבל הרא"ן ששון שם חקר ג"כ חקירה זו והעלה דאם הכתב מקוים יש להקל גם בכה"ג בשל ישראל אבל בכתב של א"י ל"מ וי"ל דלכ"ע הוי כן ודוקא בספק היקל הרמב"ם ע"ש אך דמ"מ בנ"ד שאמר אח"כ בפיו שנהרג היהודי זאב אף שהי' ע"י שאלה כיון שלא הי' השאלה מפני או"ה כבר נתבאר דיש להקל בדרבנן ומכ"ש בזה שהי' מקודם מכתב כזה בלא שאלה ובפרט אם אותו עכו"ם שכתב מקודם המכתב לאביו הוא הגיד אח"כ בע"פ ודאי דמהני ובדבר עדות הערכאות כבר הארכתי בחיבורי מהרש"ם ח"א סי' ו' וסי' קי"ח וח"ב סי' ל"ב והעליתי להקל וע"ע בתשו' נודב"ש מ"ת סי' ל"ו סי' ל"ז ותשו' הרי"מ חאה"ע תק"ע סי' ד' ובנ"ד שראה יהודי בב' הפנקסאות שנכתב שם קודם ששאלו מהם עדיף טפי ואף שהשרים כתבו ע"י שאלה מן הפקודים מי הוא הנהרג כבר נתבאר דעי"ז שאלה כזו ובפרט שהשאלה הוא בסתם על כל הנחסרים עכו"ם וישראל והוא מעכו"ם לעכו"ם בודאי אין לחוש עוד יותר וע' תשו' רשד"ם חאה"ע סי' קס"ה שהוכיח דכל שלא הי' השאלה על איש פרטי מיקרי מסל"ת בלא שאלה וה"נ בנ"ד ומ"ש רו"מ דבנ"ד דהוי במלחמה הרי לא סגי באומר מת אא"כ אמר קברתיו והאריך לצדד בזה לצרף דיעות המקילים ואני מצאתי בתשו' רשד"ם חא"ע סי' קס"ה שהעלה דהיכי דהעכו"ם הי' מכירו וקראו בשמו שדעת הה"מ ותשו' הר"ן דבעלמא א"צ לומר קברתי ה"ה במלחמה כן הוא וזהו דלא כהחמ"ח ס"ק ק"ג וע"ש שביאר דכ"מ שיש אומדנא שלא אמר בדדמי אצ"ל קברתיו וה"נ בנ"ד שסיפר שהראהו חבירו איך שה"ר זאב מונח מת. ומה שמתחלה כתבו מהערכאות בלשון כמדומה יפה כתב רו"מ שאין זה חשש כיון שהישראל ראה בהפנקסאות שנכתב שנהרג תולין דבתחלה לא השגיחו לעיין או שלא השיגו עוד ידיעה, סוף דבר כי הנני מסכים עמו להתיר העגונה הנ"ל שתחלוץ מן היבם ותהי' מותרת לשוק.
4