תשובות משיב דבר, חלק ב ק״הTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 105
א׳תשובה לר"י באדעס ע"ד מאמר אגדה בספרי. בספרי פ' ואתחנן יש שקראו עצמם עבדים וחשב לדניאל חמ"ו שנקראו עבדים מפי נ"נ. והלא כמו כן אמר עלי לשמואל ואמרת דבר כי שומע עבדך. והרגיש בעצמו הישוב דבשביל שהכתובים אומרים כן על דניאל חנניה מישאל ועזריה שפיר חשב הספרי שנקראו עבדי ה'. וכ"ה באמת דדרשת חז"ל מצוי מלשון שיחת ב"א וכ"ז אינו רק מדכתיב ברוה"ק בתנ"ך כמו בברכות (ט') עובר עלינו תמיד. דרשו שהמכניס אורח דומה למקריב תמידין והלא דברי השונמית היא ומצד הסברא לא כיוונה בדברי' כן לדרשה זו. וא"כ לא ניתן להדרש אלא משום דנכתב הכי בספר מפי הנביא. וכבר כתבתי מזה בהקדמה לחיבורי הע"ש חלק שני אות.. אמנם עדיין לא נתיישב בזה קושית מע"ל אמאי לא חשיב הא דעלי לשמואל והרי מכש"כ שיש להביא ראי' מעלי שהיה נביא וכהן גדול איך הרשהו לומר עבדך אם לא שנקרא מפי ה' במעלה זו. ויותר מזה הקשה מע"ל מאחיהו אליהו יונה וחזקיהו שנקראו בפי הכתובים עבדי וגם בנ"נ כתיב עבדי בירמי' (כ"ה ומ"ג) ויישב מע"כ עפ"י אגדה בסנהדרין (ק"ה) ועדיין אין בזה כדי שביעה ומחכה לתשובתי. והנה קודם כל הנני להקדים הבנת המדרש ויקרא רבה פ"א נקראו הנביאים מלאכים הה"א וישלח מלאך כו' אר"י מבית אב שלהן נקראו הנביאים מלאכים הה"ד ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה' ונדחקו המפרשים בביאור. ונראה דהנה הוראת מלאך הוא שליח כידוע ושמות התואר על הפעולה הוא בשני אופנים או בשעה שהוא עושה פעולה אפילו אינו רגיל בה או בשביל שהוא נוצר ורגיל בה נקרא ע"ש אותה פעולה אפילו בשעה שהולך בשוק ולא עוד אלא שזרעו נקראים ע"ש פעולת אביהם כמו משפחת החייטים וכדומה. והיינו משום שראש משפחתו הי' מיוחד לפעולה זו ומצוין בה ומעתה היה אפשר לומר דלא נקרא נביא מלאך אלא בשעה שנשלח מהקב"ה. אבל לא בשעה שאינו עסוק בשליחותו ית"ש ומש"ה הוסיף ר"י שמבית אב שלהן נקראו נביאים מלאכים. פי' דשמם וזכרם הוא תמיד מלאכי ה' אפי' בשעה שאינם הולכים בשליחות כמו הנקרא ע"ש בית אב שלו. והביא ראיה מדהוצרך הכתוב לומר שאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה'. אלמא דאפשר הי' לומר דחגי נקרא מלאך ה' אפילו אינו בשעה שהולך במלאכות ה' הא ע"כ אתה למד שמב"א שלהן נקראו הנביאים מלאכים. ומעתה נחזור לתואר עבדי שהוראתו כמש"כ הרד"ק ריש ס' יהושע שפועל כל עניניו אפילו עניני עוה"ז וצרכיו לשם פעלו ית"ש. וזהו באמת לשון המכילתא פ' יתרו עבד מסגל אחרי אדונו. ומכ"מ הוראת עבד אפשר על אותו שעה שעובד לשם אחר אלא שא"כ לא נקרא בשם המופשט עבד אלא על אותו שעה והנה נצטוינו כולנו לעבוד את ה' ולא הי' הצווי שלא נעסוק בשום דבר זולת בעבודתו ית"ש אשר זהו באמת מדרגה גבוה מיוחדת לחסידי עליון. אלא שבשעה שאנו עובדין לאלוה מצוה כתעודת כל אדם בר דעת שיש אלוה בורא ומשגיח בעולם יהי' עבודתנו לה' וכך היא עבודת ה' כתורה וכמצוה אבל מכ"מ יש שעות פנויות שאדם עבד מכודן לעצמו כלשון ב"ר עה"פ ויהי האדם לנפש חיה. ובאיכ"ר עה"פ נתנני ה' בידי וגו'. ובזה יובן מאמרם בפ' מטות עה"פ ואותו תעבוד אם אתה מפנה עצמך לתורה כו' ביארו חז"ל תנאי הכתוב שהטיל לפני ובשמו תשבע אם תהיה במדרגת את ה' אלהיך תירא כאברהם איוב ויוסף ואותו תעבוד היינו שכל מעשיך יהיו לעבודת ה' ולא זולת או אז ובשמו תשבע ואם לאו אסור לישבע אפילו על האמת. ומעתה מובן שיש נקרא עבד ה' בשעה שהולך ועושה לשמו ית"ש אבל לא זהו הנקרא עבד ה' תמיד. ובא התנא וחשיב שנקראו עבדים למקום אפילו שלא בשעה שנצטוו מפי המקום לילך ולעשות והיינו משום שהיו מיחדים מעשיהם לש"ש כעבד שמסגל אחרי אדונו. אבל בשעה שאמר עלי לשמואל שיאמר דבר כי שומע עבדיך משמעו בשעה זו הנני שומע לקיים דבריך. ואין זה עבד שכיוון הספרי נפתלי צבי יהודה ברלין.
1