תשובות משיב דבר, חלק ב ל״חTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 38
א׳שלום וברכה יתירא, לכבוד סגל חבורה, בעלי תורה ויראת ה' טהורה, בק"ק אלגיר ה' עליהם יחיו דגן בישראל ויפרחו כגפן בבתי אל, וזכרם כיין ההראל והאריאל:
1
ב׳מכתבם הגיעני, אשריכם שנתעוררתם להיות למשמרת לעם ה' והזרתם את ב"י מטומאתם, ע"פ התורה והקבלה, ולענין מה שהנהיג הרב מטעם הממשלה שיטבלו נשים בבאניוס שהמה כלי אבן שהיה עליהם שם כלי והם מחוברים לקרקע ע"י בנין, ולא בטל תורת כלי מהם משום שהנקבים שיש תחתיתם המה יש להם סתימה ע"י ברזות מתכות, שנית במה שהגיעו המים לשם ע"י צנורות מכלי מתכות שיש במרחצאות שאותם כלי מתכות ודאי הם כלים מצד שאין להם נקב בשוליהם, ומצד שאינם בנויים ואינם מחוברים לקרקע, וא"כ המה שאובים, ומעכ"ה הוסיפו לומר דאף אם היה הבאניוס כשרים לטבילה ועשוים כדין וכהלכה לא היה ראוי להתיר דבר חמור כזה שכמה תקלות ופרצות יוצא ממנו, ומזה יבאו לטבול בבאניוס של מתכות הנמצאים בבתיהם דאומרים מ"ש זה מזה, כל אלה דברים יוצאים מעומק לב טהור, ובכל זאת לא אצתי להשיב כי לא ידעתי מהות הרב מטעם הממשלה אם הוא כעין רבנים שלנו מטעם ממשלת רוסיא שאין להם יד בהוראה, ואין לנו לחוש להם. לא כן בארץ צרפת כי לא יעשו לרב שאין עטרת הרבנות הולמתו, אלא אם כן גדול הוא בהוראה ג"כ כראוי לעיר גדולה אלגיר יע"א, וא"כ הוא יש לנו לדונו לכ"ז דהיה הבאניוס פתוח הנקב בשעה שנקבע בבנין בארץ בלי ברזא כלל, ואח"כ עשו הברזא לסתום ולפתוח, וא"כ הוי קבעו ולבסוף חקקו וכשר לטבול בו כמבואר בהגהת רמ"א (סי' ר"א ס"ז) ובלבד שלא יהא כלי שחקקו ולבסוף קבעו, מבואר דאם קבעו ולבסוף חקקו כשר אע"ג שיש ע"ז קו' מגמרא ב"ב מכ"מ הדין ברור, וא"כ יש לדון דהרב דקדק במילי דמתא דעלי' רמיא, ועשה כמש"כ, ולענין המים יש לחקור אם משגיח הרב שלא יהיה נפסק הקילוח מן המעין שהולך לכלי מתכות, ומכלי מתכות להבאניוס וכ"ז שלא נפסק הקילוח הרי הוא כמעין כמבואר (בסי' הנ"ל ס"י), ואשר כתבו מע"כ נ"י שיש לחוש לקלקולים, כבר אמרו בגמ' נדה (דף ס"ז) משום גזירת מרחצאות והובא (בסי' קצ"ח סל"א), אבל אין לנו להוסיף גזרות מדעתנו, ומכש"כ מה שכתבו שמקואות שלהם קרים, ובפרט בימי החורף, והנשים בזה"ז חלושות ואינן יכולות לסבול קרירות ויש לחוש שלא יטבלו כלל, וחובה עלינו לראות תקנה שיהיו יכולים לטבול בחמין, וה' יסיר תקוה ומכשול מישראל עמו:
2
ג׳נפתלי צבי יהודא ברלין
3