תשובות משיב דבר, חלק ב ס״בTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 62
א׳ב"ה ג' א' דהגבלה בברכ"ת השנה כבוד הרב המאוה"ג מופלג וחריף משכיל מ' יוסף שי'. מכתבו הגיעני היום. ואשר עלה בדעתו להתיר בהמה שילדה ולא נודע אם ביכרה משום שיש לה סימנים שהיא בת חמש. או בת שבע. וכ' מע"ל בזה"ל דאנן סהדי דרוב בהמות בנות חמש מתעברות ויולדות בתוך זמן זה פעמים ושלש אף דהוי רוב התלוי במעשה ולא הוי רוב גמור. מכ"מ הא כ' התוס' ורא"ש רפ"ג דבכורות גבי חששא דמטיפות לר"י דמסייע ליה האי רובא דבהמות מתעברות ויולדות וכש"כ עד חמש שנים פשיטא דיש לצרף זה לרוב דחלב פוטר מבכורה עכ"ל. והוסיף עוד בסוף מכתבו בזה"ל ואחרי שהתוס' בפ"ב דע"ז גבי גבינות כ' דהיכא דחזקה מסייע לרובא חשיב המיעוט למיעוטא דמיעוטא דלא חיישינן כלל לכ"ע. וכש"כ הכא דרוב מסייע לרוב דרובא עדיף מחזקה לפי זה אף ר"ת מודה לזה דחולבת בכה"ג פטור מבכורה עכ"ל מע"ל דבר גדול דיבר מע"כ שי' בעיקר הסוגיא. דמחלוקת התנאים ואחריהם הפוסקים אינו אלא במקום דליכא צירוף רוב בהמות דמתעברות ויולדות. אבל האיך אפשר לומר כן הא בתחלת סוגיא דבכורות שם מקשה הש"ס מכאן ואילך ספק אמאי ספק הלך אחר רוב בהמות ורוב בהמות מתעברות ויולדות בתוך שנתן. פי' בשנה שראויות להתעבר כל בהמה לפי טבעה השנוי במשנה. ונראה מכ"מ דרש"י ז"ל דקדק שפיר וכדעת מעכ"ת שי' דזה"ל בד"ה חלב פוטר אם חולבות אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל ולא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה כו'. האריך כ"כ לאפוקי הלוקח בהמה מן הנכרי והיא לאחר שנתה. דיש לה רוב מתעברות ויולדות ג"כ. לכ"ע חלב פוטר מחמת צירוף תרי רובי. אבל פליגי בתרי אופני. חדא במה שמיירי כל הסוגיא דשם בטנוף. דעז יש יולדות וחוזרות ויולדת בשנה ראשונה ללידתה. וע"ז שקיל וטרי הגמ' בילדה בשנה ראשונה לבסוף. אי חוששין לטנוף באותה שנה או לא. וע"ז האופן מיירי מחלוקתם דר"ע ור"י אי חלב שחלבה בשנה ראשונה פוטר לומר דודאי ילדה. ובזה באמת אין רוב אלא בתוך שנתן ודאי הוא רוב שתתעבר ותלד. אבל לא שני פעמים. עוד המציא רש"י מחלוקתם בנולדה בבית ישראל וכיון שלא נודע לבעליו אם ילדה כדרך הבהמות שמולידים בבית בעליהם. יצאה מרוב בהמות מתעברות ויולדות. ומש"ה פליגי אם חלב מוכיח מיהת שילדה ועזוב בשדה. אבל בנולדה בבית גוי והיא לאחר שנתה באמת לכו"ע חלב פוטר זהו פירש"י. אבל הרי התוס' שהביא מע"כ ביארו שגם בחצי שנה ראשונה של עז הם בחזקת מתעברות ויולדות. ומש"ה חייש ר"י לטינוף. ומכ"מ פליגי בהא ר"ע ור"י אם חלב פוטר. הרי דשיטת התוס' להיפך מדברי מע"ל שי'. וע"כ משום דהני תרי רובי שמראות שילדה כחד מיחשבי ומש"ה חוששין למיעוט וחזקה שלא ילדה. והנה כבר נהגו כר"ת וכהגהת רמ"א ז"ל אפילו בפרה שבשנה ראשונה ושני' א"א שתלד. ובשלישית היא בכלל רוב מתעברות ויולדות. ומה לנו עוד לחלק בין שנה שלישית לשביעית. וא"כ נתת דבריך לשיעורין. והן אמת שאחר החקירה היפה קשה לומר שלא ילדה עדיין. אבל כבר עמד ע"ז מהרא"י בס' תה"ד שממנו יצאה הוראת הגהת הרמ"א בזה. וכ' בסי' רע"א בזה"ל ושאלתי ודרשתי מיהודים וארמאים נשים ואנשים רבים אם ראו מימיהם פרה חולבת שלא ילדה כבר. ולא שמעתי אחד מהם שראה זאת מעולם. אך בעזים שמעתי ממקצתם שלפעמים הן חולבות ה' או ד' שבועות לפני הלידה. וא"כ אי אשכח פרה א' מאלף הוי מיעוטא דלא שכיחא. ומיעוט דמיעוט לא אמרינן בי' סמוך מיעוטא כדאי' בהדיא בתוס' ואשר"י ומרדכי. ואע"ג דתלמודא לא חשיב הך דאין חולבות אא"כ יולדות כי אם לרובא ולא לרובא דרובא כמו שהוא בבהמות שלנו י"ל דבהמות שלהם הי' משונות מבהמות שלנו. וכה"ג אי' בהדיא בתוס' ואשר"י פ' א"ט כו' וא"כ גם להך מילתא אין דוחק אם נחלק בדבר אמנם אין נראה להתיר מהאי טעמא לחודא כלל לסמוך על חקירתינו שהוא נגד קבלת התלמוד. ולומר שנשתנה בזמנינו. וגם הגאונים שכתבו לאסור ולהתיר מזה היה צריכים לומר שלא כתבו דבריהם לזמנינו ולארצות שאנו יושבים בהם כו' עכ"ל. ומי יבא אחרי דברי מהרי"א ז"ל אשר ממנו יצא הוראה זו לישראל. שאין לסמוך על אומדנות אלו שבודאי ילדה אם לא בהוכחה אחרת כמו מסל"ת או צירוף אחר וחלילה להקל. עצתי שיחקרו בחצר שקנה הפרה אחרי'. אם ילדה ולעשות בתורת מסל"ת באופן שלא יהי' נ"מ לגוי רק בתורת ספור. ואז נתיישב בדבר ידידו הדוש"ת:
1
ב׳נפתלי צבי יהודא ברלין.
2