תשובות משיב דבר, חלק ב פ״חTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 88
א׳נשאלתי באשה שמסתכנת בלידה או מניקה שרגילה להתעבר בהנקתה ונחלשת היא והולד כמובן אי רשאית לשמש במוך:
1
ב׳כבר נשאל ע"ז הגאון רע"א סי' ע"א וע"ב והגאון צמח צדק סי' פ"ט ומתחלה עלה ע"ד הגר"א לאסור אף לאחר תשמיש. כדעת רוב הפוסקים דגם לאחר תשמיש יש איסור על הנשים להשחית זרע בעליהן ובסי' ע"ב התיר לאחר תשמיש משום דבל"ז לדעת הרמב"ם מצוה לבדוק אחר תשמיש. ולי נראה דאי משום הא לא אריא דמה ענין בדיקה כרגע להנחת מוך איזה שעה כדי לשאוב את הזרע ואין ברגע בדיקה כדי לשאוב אבל נראה כדעת הגאון צ"צ דכמו דשלש נשים משמשות במוך אלא דחכמים אסרו משום דמן השמים ירחמו. וזה אינו אלא משום שאינו מצוי שיתעברו אבל במצויות ודאי לכ"ע שרי:
2
ג׳איברא לפני תשמיש צ"ע דהנה היש"ש יבמות הבין דעת רש"י שפירש מותרות היינו לפני תשמיש וכדעת ר"י בתוס' כתובות (ל"ט ע"א) והכי הבינו הגאונים הנ"ל מדכתבו לתת מוך במקום תשמיש כשהן משמשות. ומש"ה נתקשה הגאון רע"א בקושיית הרשב"א בחידושי יבמות ובנמוק"י דאי כרש"י דמותרות לשמש לר"מ אבל לחכמים קטנה אסורה לשמש במוך ואמאי הא אינה מתעברת כל עיקר ואין כאן משום השחתת זרע. ואי מיירי קודם תשמיש איזה דמיון משמש על המוך לתשמיש קטנה דהוי דרך תשמיש וכ"כ הגאון צ"צ דקושיית הרשב"א אינו מוכרחת אבל לי נראה דלא עלה על דעת רש"י להתיר לפני תשמיש. ורק לאחר תשמיש מיד וראי' מפירש"י ריש נדה בד"ה משמשות במוך כו' כדי לשאוב את הזרע ואי לפני תשמיש הכי מבעי כדי לקלוט את הזרע ותו מפירש"י כתובות (ל"ט) שמשחיתות זרע. ואי לפני תשמיש הי' לו לרש"י לתלות האיסור יותר בהאיש אלא מעולם לא כיון רש"י על לפני תשמיש ומש"כ כשהן משמשות רצונו תומ"י אחר תשמיש דאח"כ אינו מועיל כ"כ והכי הבינו הרא"ש והנימוק"י. מש"ה שפיר הקשו אמאי קטנה אסורה והגאון צ"צ הביא לשון הריטב"א כתובות שכתב בזה"ל ואפילו היה מונח בשעת תשמיש מזה מבואר כהבנתם בפירש"י, אבל הרואה בחי' הריטב"א מבין דמיירי באיסור והוא טה"ד וצ"ל ואפי' לא הי' מונח בשעת תשמיש. ונראה דהר"י שבתוס' כתובות שכתב דגם לפני תשמיש יש להתיר משום שאינו מכוין להשחית לטעמי' קאי ביבמות (ל"ד ב) לענין שלא כדרכה שכתב דאפילו משחית זרעו שם שרי משום שאין מכוין לכך. ואע"ג דכתב דרק באקראי מותר פשוט דבאמת אין נ"מ בין באקראי בין בתמידות אלא משום דבאקראי אינו עושה כן משום שרוצה להשחית זרע אלא רוצה לטעום טעמא שלא כדרכה וכלשון הגמרא הוריות (י"א) דאמר בעינא לטעום טעמא דאיסורא אבל בתמידות הרי אינו עושה אלא כדי להשחית הזרע ממילא ה"ה כאן שמשמש במוך משום סכנת האשה שרי אבל רוב הפוסקים לא ס ס"ל כהר"י לענין שלא כדרכה להכי נראה דלפני תשמיש אסור ואחר תשמיש שרי וטוב שתרחוץ בחמין כמבואר ביו"ד סס"י קפ"ו:
3
ד׳ונראה טעם התוס' גם בשלא כדרכה גם במוך דס"ל דכל דרך תשמיש לא מיקרי מז"ל שהרי שרי לשמש עם קטנה וה"ה שלא כדרכה דמשכבי אשה כתיב ואע"ג דכתיב בעונשין מכ"מ ההיקש הוא לכ"ד כדאיתא בקידושין (כ"ב ב) ועוד משכבי אשה כתיב כו' ובאמת הוא מחלוקת התנאים בסנהדרין והוי שלא כדרכה כמו כדרכה והיא אינה ראויה להתעבר אבל דוקא באינו מכוין לכך כדי להשחית הזרע דא"כ הוי מעשה ער ואונן. אבל באקראי אינו מכוין לכך וה"ה במשמש במוך דהוי כדרכה ס"ל דלא גרע משלא כדרכה שהרי באיסור מיקרי תשמיש ונענשין ע"ז אלמא דמקרי תשמיש ואינו אסור אם לא שעושה כדי להשחית הזרע כער ואונן משא"כ אם אשתו חולנית. הנני העמוס בעבודה. נפתלי צבי יהודה ברלין.
4
ה׳בס"ד תשובות בודדות
5