תשובות משיב דבר, חלק ב צ״גTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 93
א׳ב"ה ה' ער"ח אדר תרמ"ו וולאזין כבוד ידידי הרב הגדול חו"ב יקר רוח כש"ת מ' תנחום גרשון נ"י ע"ד הירושלמי מס' נזיר פ' כה"ג דשואל והרי שהקדישו אביו מרחם כו' לא על נוסח המשנה דילן קאי. אלא על נוסח הברייתא דמס' סופרים פ"ד משנה ל"א דאיתא שם שזה קדושתו מרחם וזה אין קדושתו מרחם. ע"ז שואל הירושלמי והרי הקדישו אביו מרחם כו'. וכמו דאי' התם עוד מודה ר"א לחכמים בכה"ג ונזיר שיטמא נזיר ואל יטמא כה"ג וכמש"כ בעל פני משה דהאי ברייתא דמס' שמחות פליג על משנתינו דתנן כה"ג ונזיר. וע"ז מסיים הגע עצמך שהקדישו אביו מרחם כו' ואגב עלינו לבאר דלא כבעל פני משה בפי' הגע עצמך כו' שכתב והוי נמי קדושתו ק"ע וכן מש"כ בפני משה למחוק לגמרי הא דאי' שם ומודים חכמים לר"א כו' ולא כן הוא אלא מתחילה מפרש הירושלמי למשנתינו דתנן כה"ג ונזיר. ומפרש דחכמים מודי דכהן הדיוט ונזיר יטמא כהן. ולא פליגי אלא בכה"ג ונזיר דשוין באזהרתם בקרובין. מש"ה פליגי במת מצוה אבל כהן הדיוט דקיל מנזיר לענין קרובים מש"ה יטמא כהן במ"מ. וצ"ל בירושלמי מודים חכמים לר"א בכהן הדיוט ונזיר שיטמא כהן הדיוט כו' ולא פליגי אלא בכה"ג. ומש"ה לא תנן בטעמא דחכמים שזה קדושתו מרחם כו' שהרי כה"ג אין קדושתו מרחם. אבל ברייתא דמס' שמחות תניא דפליגי בכהן הדיוט ומפרש דלפי זו הברייתא מודה ר"א לחכמים בכה"ג ונזיר. ולא פליגי אלא בהדיוט ומש"ה אי' שני טעמים שזה קדושתו מרחם כו' וזה קדושתו קדושת עולם וכו' וע"ז קאי הגע עצמך:
1
ב׳והנה מבואר במשנתינו דכה"ג קדושתו ק"ע והתוס' יומא (י"ב) כתבו בשם הירושלמי דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה. איברא בהע"ש (שאילתא קכ"ו אות ב') בארנו דליתא הכי בירושלמי אלא התוס' הבינו הכי מהירושלמי לשיטתייהו. אבל שיטת הרמב"ם אינו כן ע"ש היטב:
2
ג׳הנני העמוס בעבודה רבה רובץ תחת משא הישיבה:
3
ד׳נפתלי צבי יהודה ברלין
4