תשובות משיב דבר, חלק ב צ״וTeshuvot Meshiv Davar, Volume II 96
א׳תשובה להנ"ל. ראשית איישר חילי' מה שהעיר עיני בדברי הלח"מ. ויפה תי' וכן נראה מדברי רש"י שם (ע"ח ב) ד"ה אלא כו' ור"י אפילו נשרפו או אבדו שירי' קאמר דאם הקטיר קומצה כשרה. אלמא דר"י לא קאמר דבדיעבד כשרה אלא במנחות ופסק רבינו כר' יוסי. אולם מה שדמה מע"כ לרבינו כמכריע מעצמו לחלק בין הכתוב בפירוש להלמד ממנו וע"כ הביא דוגמא לדבר מהא דמשא בחלל חרב. לאו מטיבותי' דמר הוא ורבינו ז"ל לא המציא מעצמו חדשות כאלה. ובאמת אין לחלק בין הכתוב להלמד ממנו ע' תוס' קידושין (כ"ד ב ד"ה הואיל] ור' יוסי סבר דעולה ושלמים הוי שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים למנחות רק לכתחילה ומדרבנן. או כמסתפק יש יש ללמוד מנחות והא דטומאה ג"כ עיקרו למדנו ממשניות במס' אהלות. וטעמו ברוך עפ"י מש"כ בפ"א ה"ב דהא דנ"ל טומאת משא בק"ו מנבילה. מכ"מ לא שתק ממנה הפסוק אלא משום דנכלל משא באוהל ע"ש. וממילא בחרב דאין בה טומאת אוהל אין בה טומאת משא ג"כ ויותר מזה ביארתי בס"ד על הספרי פ' חקת ואכ"מ:
1
ב׳ובמאי דאתי עלה עדיין לא נראה כלל שכיון רבינו לחלק בין קריעה ופרימה שהרי כתב בכ"מ קרוע בגדים ולא נזהר בלשונו. וגם עדיין לא התחיל ליישב תמיהתי על עיקר הדין של קרועי בגדי קודש. דלא נרמז בפסוק דכל המקראות בבגדי חול מיירי ובגדי כהונה אסור לקרוע אף לכהן הדיוט. ורבינו ז"ל כ' בפ"ה מה' כלי המקדש ואינו קורע על מתו כשאר כהנים שנאמר ובגדיו לא יפרום כו' אבל קורע הוא מלמטה. משמע דפרימה דקרא היינו קריעה והדיוט קורע וגם תפר למטה ליתא ולדבריו מנלן דכה"ג אסור לקרוע בגדי חול שלו ככל ישראל. אלא ודאי לא מיירי קרא אלא בבגדי חול. והא דתניא בתו"כ ריש פ' צו למעט שלא ילבש עמהם בגדי חול היינו לכתחילה. והא דמרבה בגדים פחותים ג"כ לכתחילה ובתרומת הדשן דמיירי בי' וכמ"ש רבינו ז"ל פ"ב ה' תו"מ ה"י וע"ש בכ"מ בשם הריטב"א ז"ל. ובאמת לא נזכר בדברי רבינו דין שלא ילבש עמהם בגדי חול. והנראה דסובר דרבא אר"ח שאמר שלש ע"ש חוצצות דוקא על בשרו ומשום חציצה. ולא משום יתור בגדים וחולק על הברייתא. ואולי משום זה ניחא שלא הוזכר בברייתא דמני חייבי מיתות בד"ש קרועי בגדים. משום דסברי דבגדי חול יש בה משום יתור בגדים ואל תתמה לומר דסוגית אמורא ידחה ברייתות. דכן מצינו בענין מנורה צפון ודרום או מזרח ומערב שפסק הרמב"ם ז"ל דלא כסתמי דמשניות וברייתות משום סתמא דסוגיא במגילה כמ"ש הגר"א ז"ל בסי' תרע"ו ע"ש:
2
ג׳והא שכ' רבינו טעם משום שהולכים רק בבגדי קודש ודאי לא הי' לובשים שום בגד חול ולא מן הדין אלא נראה משום שאין מכניסין חולין לעזרה דרך עבודה. ע' תוס' ב"ב (פ"א ב) ד"ה ודילמא וראי' ברורה דרבינו מיירי בבגדי חול. מהא שכ' בה' ביאת המקדש פ"א הי"ז וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל כו' או קרוע בגדים כו' וב"כ לישראל מנין. עוד י"ל דהא דאימעוט מבד שלא ילבש עמהן בגדי חול. היינו מדכתיב ומכנסי בד ילבש על בשרו וכן מבואר בת"כ וא"כ לא נתמעט אלא על בשרו וכמש"כ רבינו ז"ל אבל על בגדיו שרי:
3
ד׳נפתלי צבי יהודא ברלין.
4