תשובות רבי עקיבא איגר החדשות מ״דTeshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 44
א׳בריש פרק כיצד מברכין כתב הרר"י בשם ר' אחאי משבחא דאין צריך פדיון אלא כרם רבעי דקיי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ, וכתב בשם מורו לדחות זה, והביא מסוגיא דקדושין ר"נ ורב ענן הוי אזלי באורחא וכו' ולא קיי"ל כרב יאשי' דאמר עד שיזרע חיטין ושעורין וחרצן במפולת יד, ואמאי צריך לומר דקיי"ל כר"י ולא אמר בקיצור דכל המיקל בארץ וכו', אלא ע"כ דאין הכלל זה אמורה בכל מקום, רק גבי מעשר וערלה לבד ע"ש. ונפלאתי על פה קדוש יאמר זה, דלפי ראיה זו ממילא מוכח דגם לענין כלאים לא אמרינן כל המיקל וכו' והרי סוגיא מפורשת שבת קל"ט ע"א ולשלח להו כרם דתניא קישות רט"א אינו כלאים בכרם וקיי"ל כל המיקל וכו' הרי להדי' דגם בכלאים אמרינן כל המיקל וכו' ועיקר ראיית הרר"י ממילא מיושב למ"ש תוס' בשבת שם דדווקא לענין אם הוי מין איסור בזה קיי"ל בח"ל כהמיקל אבל בדבר דתלי בענין הזריעה לא עיי"ש וצע"ג.
1
ב׳ודע דמה דפסקינן בש"ע יו"ד סימן רצ"ד ס"ו ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה, והוא מדברי תוס' ר"פ כיצד מברכין שכתב וכרם רבעי בזמן הזה מחללין אותו על שוה פרוטה. ולענ"ד תמוה, כיון דקיי"ל ברבעי צריך להוסיף חומש דילפינן קדש קדש ממעשר, והיינו ככל מילי כמו פדיית מעשר שני, וכמ"ש הרמב"ם, א"כ כמו במעשר שני אין מחללין כי אם על כסף שיש עליו צורה דווקא, ולא על שוה כסף הכי נמי בכרם רבעי, ואם כן איך נקטו תוס' וש"ע לישנא בשוה פרוטה ולכאורה בעינן דווקא פרוטה ממש כנלענ"ד:
2