תשובות רבי עקיבא איגר תניינא קכ״וTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 126
א׳עוד לו
1
ב׳ומה דתמה חתני נ"י בדברי המהר"ם שיף בב"מ (דף י"ז) בתוס' ד"ה לא אמר כלום דהא אם הכתובה בידה יהיה נאמן במגו דלא גרשתיך, היינו דהגט בידה עיי"ש, והא גם מגו דאין את אשתי ליכא כיון דמפורש בגט שמו ושמה ידע שהוא אשתו:
2
ג׳האומנם איני אחראי למשכוני נפשי על דברי מפורש מהאחרונים, ודי לנו להעמיק בדברי הראשונים, אך למען אהבתי לחתני רומ"פ ולמלאות רצונו הטוב להשיב על כל דבריו לא אמנע להשיבו גם על זה בנחיצה, ולתרץ דברי המהר"ם שיף, עפ"י שכתבו הראשונים ריש גיטין בשליח המביא גט ואמר בפ"נ כיון דהאמינוהו רבנן משום עיגונא ואי אתי הבעל ומערער לא משגיחינן ביה ממילא גובית כתובה מדין מדרש כתובה לכשתנשאי לאחר, אבל בא"י ולא אמר בפ"נ אף דמתירים אותה להנשא, מ"מ אי יבא הבעל ויערער משגיחינן ביה, טענינן עתה בבאה לגבות שלא בפניו או מלקוחות דהבעל יערער ויאמר מזוייף ולא תהיה מותרת להנשא, מש"ה א"י לגבות הכתובה, [ומדי דברי אודיע לחתני נ"י מ"ש הפ"י ריש גיטין בתוס' ד"ה אם יש עליו עוררים, דהנ"מ בין אם מזוייף ללקוחות או לא דנ"מ בשליח שמביא גט בא"י ולא אמר בפ"נ דאם טענינן מזוייף א"י לגבות כתובה עיי"ש, ולכאורה הדברים תמוהים דהא גם אם לא טענינן מזוייף נטעון פרוע, דהבעל נאמן במגו דמזוייף, אבל באמת ניחא, דהא התוס' ס"פ הכותב הקשו על מגו דלא גרשתיך הא יתחייב שאר כסות ועונה, ותירצו דהוי טענו חיטים והודה בשעורים, וזה שייך בהיא טוענת ברי גירשתני דמודית או דמוחלת שאין לה מזונות, אבל בזה דהשליח מביא לה הגט דהיא טוענת עפ"י עד שהיא עושה ותובעת כתובה אם הבעל יטעון מזוייף, יצטרך ליתן מזונות, דהיא לא הודית כלל, ולא מחלה רק שתבעה עפ"י העד, ואם הבעל אומר דהעד משקר בזה לא פקע זכותה מחיוב מזונות, א"כ אין הבעל נאמן פרוע במגו דמזוייף] א"כ שפיר יש פסידא להבעל ע"י כתובה שנשאר בידה, דבמה שהגט בידה שמא לא תמצא עידי קיום על הגט, ותמצא עידי קיום על הכתובה, והיא תביא עידי מסירה של הגט שהשליח אמר בפניהם בפ"נ, דתו ליכא מגו דלא גרשתיך, דהא השליח נאמן אף לענין כתובה מכח מדרש כתובה, גם הא בזה ליכא מגו דלא גרשתיך דיתחייב ליתן מזונות בתובעת רק ע"י דיבורו של השליח, אבל אם לא תהי' הכתובה בידה יהיה נאמן במגו דאין את אשתי, דאף דבגט נזכר שמו ושמה, מ"מ יאמר דהגט מזוייף ולענין זה אין השליח נאמן באמירתו בפ"נ דל"ש בזה מדרש כתובה, דהא אומר שאינה אשתו מעולם, אם כן שייכים דברי תוספות שפיר דהבעל יכול לטעון שלחתי לה הגט ע"י שליח, ולזה אני מפסיד ע"י שישאר בידה הכתובה:
3
ד׳ובעיקר דברי המהר"ם שיף מ"ש על המהרש"א דבחנם נדחק, איני יודע מה זה דוחק, דהא דברי המהרש"א נכונים דיפסיד אם תבא לגבות בעידי מיתה, ודברי תוס' כתובות תמוהים, דאמאי נדו מזה, וביותר דהא בלא"ה צ"ל כן דכיון דמוציאה הגט מידה ממילא אף אם הכתובה בידה ולא יהי' לו מגו לא יצטרך לפרוע בעידי גט, דיאמר תן לי גיטי בכדי שיהי' לו מגו דלא גרשתיך, דהא למ"ד אין כותבין שובר לא גבי מידי בעידי גט, אע"כ דמפסיד במה דהכתיבה בידה דתגבה בעידי מיתה, אם כן שפיר שייך מגו דאין את אשתי:
4
