תשובות רבי עקיבא איגר תניינא ע״וTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 76
א׳להרב ר' אלי' ראדאם נ"י.
1
ב׳ע"ד שאלת רומפכ"ת בעסק עגונה, בעניי לא מצאתי היתר ברור, והעיקר שבעדות הנכרי לפני ר' יודא יש בזה תיוהא הרבה. א) דעת התוס' והרא"ש והר"ן ורי"ו נכ"ג בשם הרמ"ה דמסלפ"ת במלחמה הוי כמו ע"א במלחמה, ובעינן על כל פנים קברתיו, ואף דהוי מסלפ"ת מפי מסלפ"ת, וי"ל דשמא הראשון אמר קברתיו, כבר העלו הראנ"ח סי' ס"ח והמהרי"ט ח"א סי' מ"ח ובח"ב סי' ל"ח דאין להקל עיי"ש, ודבריהם ברורים. ב) דהנכרי הראשון שאמר כן להנכרי השני בהבאת ראפורט הוי כמתכוון להעיד, כיון דצריך להודיע איך ובאיזה אופן והוי כמו שאלו השופט, דכתב הב"ש ס"ק י"ח דכיון דשאלו השופט להעיד הוי כמתכוון להעיד, וכדברי הב"ש נ"ל עיקר דהא ע"כ מוכח משו"ת הר"ן סי' ע"א דס"ל ג"כ דנכרי ששאל לנכרי מקרי מסלפ"ת, [ודעת הב"י בכוונת הר"ן תמוהים אע"כ כהב"ש, וא"כ ה"ה בנ"ד דשר הצבא מוכרח להודיע יום יום מאנשיו מה שמודיעים לו הוי כמכווין להעיד דדוקא בנכרי ששאל לנכרי חושב דאין לו נ"מ רק דרך סיפור דברים, אבל בזה הנ"מ לידע ולהודע לא מקרי מסלפ"ת. ג) העד הב' ג"כ לא מקרי מסלפ"ת כיון דשאל על האשה ואמר שרוצה לומר לה מן בעלה וכמ"ש המהריב"ל בשו"ת ח"ג סי' ב' דדוקא בשואל על אנשי ביתו כההיא דמאן אוכ' ביה חיואה, אבל לא בשואל על האשה, ובפרט שאומר שאמרו לו שיטול שכרו. ד) הנכרי הראשון שהעיד י"ל עוד דלא מקרי מסל"ת, כיון דמספר אנשי הצבא מסורים בידו והוא משגיח עליהם, הוי כמו איהו שייך בגווי' לתרץ עצמו מה שנחסר מאנשיו שלא היה ע"י מיעוט שמירתו והשגחתו:
2
ג׳ועל דברי הנכרי הראשונים בפני ר' ניסן יש ג"כ תיוהא. א) כיון דהי' עמו במלחמה בעי' קברתיו. ב) כיון דלא פירש שם אביו ואף די"ל כיון דאח"כ לפני ר' יודא ביאר היטב על איש פלוני והמהריב"ל ח"ג סי' ב' כתב דאם התחיל במכלפ"ת ואמר סתם ישראל מת ושאלו אותו ואמר פב"פ מהני, זהו רק באותו מעמד אבל לא במעמד אחר, וכמ"ש הח"מ סק"ל דאם בתחילה שאלו אותו והשיב אח"כ בזמן אחר הסיח לפ"ת מדינא מקרי מסלפ"ת דהוא ענין אחר, ולענ"ד וכח כן מדברי הב"י דכתב בכוונת הנ"י במ"ש דכמו בהתחיל לומר מסלפ"ת אפילו ששאלו אותו בסוף ואמר עפ"י שאלתו מקרי מסלפ"ת, ה"נ כל שאומר א"י פלוני כל מה שישיב להם מכאן ואילך לא מקרי מסלפ"ת, ופי' הב"י אף שאומר אח"כ כמה נאה כמה גבור ולא פירש כפשוטו שיאמר אח"כ בזמן אחר במסלפ"ת, ואי דלשון הנ"י כל מה שהשיב משמע הכל דרך תשובה היא גופא קשיא אמאי לא נקט הנ"י רבותא יותר אפילו מה שאמר אח"כ לפ"ת לא מהני, אע"כ דבמעמד אחר הוי ענין חדש וכיון דאמרינן כן להקל ק"ו להחמיר, דאם מתחיל במסלפ"ת ואח"כ במעמד אחרת אמר דרך תשובה על שאלה לא מקרי מסלפ"ת, וביותר כיון דהגדה השניה הוא מתכוון להתיר כיון ששאל על האשה, דהרי במקור הדין במ"ש הרשב"א והריטב"א כן מההיא דספ"ד דיבמות בברייתא א"ל מעשה בלסטים וכו' דדלמא מסלפ"ת הוי, ועדיין תקשי לר"י אמר שמואל דס"ל יבמות (דף קי"ג) דנתכוון להעיד גם כן נאמן, א"כ מה הקשו לו מלסטים, אע"כ דבשאל על אשת פלוני מקרי מתכוון להתיר, ובכה"ג י"ל דאף שהתחיל במסלפ"ת, כל מה שאומר במתכוון להתיר א"נ, כן נראה לענ"ד:
3
ד׳עקיבא במוהר"ם גינז זצ"ל מא"ש.
4
