תשובות רש"י קכ״חTeshuvot Rashi 128
א׳מעשה שהיה ואירע פורים באחד בשבת וקדמו להתענות בחמישי בשבת וכן עמא דבר: ובאתה אשה אחת לפני ר' שהיה לה לרכוב אחר השלטונה. ושאלה [אם] איפשר שתתענה למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך. ואמר ר' אעפ"י שאין [זה] תענית ציבור קבוע, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן שהרי אותם תעניות שהתענה מרדכי בשושן בפסח התענה ג' ימים דכת' ויעבר מרדכי ואמרי' במגילה שעבר יום ראשון של פסח בתענית. ואי משום דברי הצומות וזעקתם דכתיב בקרא לאו היינו קבלת צום לדורות. דא"כ וצעקתם נמי, מאי צעקה לדורות אנו צועקים חס ושלום. אלא הכי קאמר על דברי הצומות וזעקתם והצרות שעברו עליהם בימי המן, קבלו עליהם היהודים פורים זכר לניסים: מכל מקום אסור לו לאדם להיות פורש מן הציבור, כדאמרי' בפ"ק דיבמות לא תתגודדו, לא תעשו מצות אגודות אגודות: ויש פרושים שאע"פ שמתענין בחמישי עם הציבור חוזרין ומתענין למחר כדי לסמוך התענית לפורים שכן הוא דינו. הואיל ואי איפשר לו בשבת יעשה בערב שבת. ור' קורא עליהם [והכסיל] בחשך הולך. מפני שהוא עצמו אינו אלא מנהג [שעושין] זכר לדבר, והן מחמירין לעשותו במקומו כאילו הוא קבוע מן התורה. וכיון שהורגלו רבים בחמשי [דיו] בכך. ולכך נהגו בחמישי לפי שאין מתענין ערב שבת.
1