תשובות רש"י קל״אTeshuvot Rashi 131
א׳ראינו בנ"א שנוהגין לחלק מתנות בפורים לעבדים ולשפחות העומדים בבתי ישראל. והיה הדבר קשה בעיני ר' כקוצים, לפי שלשון ומתנות לאביונים, בישראל נאמר ולא בגוים. והנותן לגוים גוזל לעניים ומראה בעצמו כאילו הוא מקיים עכשיו [מצוות] ומתנות לאביונים הנאמרה באביוני ישראל. ולפי שמתחילה התחילו עניים המתביישין לשלוח תינוקות שלהם ביד גויות מניקות להחזיר תינוקות על פתחיהן של ישראל, נהגו לתת אף לשפחות ולמניקות שלא לצורך תינוקות. ואין ר' נוהג [היתר] בדבר. ולדברי ר' טוב ממנו הזורק אבן [על הגליון: צרור] לים, שמראה שמתנות היום נעשו אף לגוים. וקורא ר' עליו וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל, שהרבה המקום זהב לישראל להביאו לעבודת המשכן, וכשבא להם מעשה העגל ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם: משל לאדם שהיה מקבל אורחים, באו אורחי ישראל וקיבלם, באו אורחי גוים וקיבלם, איבד את הראשונה, וזהו שאומרים עליו שוטה הוא ודרכו בכך. אף זה הנותן מתנות לגוים בפורים איבד מתנות שנתן לאביונים, שאינו מראה כעושה לשם שמים, אלא כעושה שדרכו בכך.
1