תשובות רש"י קנ״הTeshuvot Rashi 155
א׳תשובת רש"י: ר' שלמה השיב לר' שמעיה: על היין ששכחה הגברת מפתחות המרתף עיוה"כ. וצריכנו להיות כל היום בביהכ"נ. ופעמים הרבה היתה הגברת יוצאת מביה"כ לביתה וגם בני הבית היוצאים מביהכ"נ לבית וחוזרים. והשפחה היתה סוגרת פתח הבית כאשר צותה הגברת ובאו גנבים וגזלנים. וליל המחרת שאלה הגברת המפתח אמרה השפחה מצאתיו היום סמוך לערב. והיו שם חביות פתוחות וסתומות ומבורזות בברזא. ושאינם מבורזות מראה בעין שהם מותרות, שאם נמצאת הגויה בתוך המרתף היו הפתוחות והסתומות מותרות [אסורות] אבל מבורזות היה נראה שלא נחשדו הנוצרים לנסך יין ואינם יודעין בטוב לנסך כלל, שאין אדוקין כמו ארמאים שהיו משכשכין אצבעותיהם ביין לע"ז. אבל עתה לא נחשדו על כך למזוג ולשתות, דאע"פ דיש רשעים שעושין כן, בפני ישראל הם עושין, אבל שלא בפניו לא חשו חכמים לזה שיהיה גוי מתכוין לעבור ישראל על דתו. כדאמרינן התם קוסטא דמודייתא סלימא קיטמא דחמרא בארבע ליומא, אלמא במידי דלא אהני ליה לא חשוד. ועוד אמרינן הלכה לעיל מינך.
1
ב׳ועוד אחרת ישראל וגוי שותפין בשתי קדירות על כירה א' לא חשו חכמים לדבר דלמא בזמן שישראל אפיה ושדיה ליה גוי בקדרה וכו'. וזו שהיתה חבית בינה ליין לא לחוש לנסוך. ומפני כמה דברים הא': כי היו ישראל נכנסים ויוצאים לתוך הבית. ועוד אם איתא דלמא מינכריה ישראלית, אלא וודאי דאורכסא ואתיה, ואע"ג דאחזתה רעדה דלמא אזלא וחזי בברזי דחביתא לברר מלתא אי נגרה. ועוד אפי' ספק ביאה טהור. ומהא מסיבתיה דמסרה לה איקלידא לגויה. אמר ר' יצחק א' ר' אלעזר עובדא הוי בי מדרשא. ואמרו לא מסרה לה אלא שמירת המפתח בלבד. ולא דמי היכא דקאי אצל חמרא ממש למנות אותו בחנות שהוא עומד ממש אצל היין. ולא תימא הך בשלא הפליגה עסקינן, הא כיון שלא מסרה לא שמירת המפתח ולא אמרה לה שמור אין לך הודעה גדולה מזו, היכא דשבקין לגוי על מקומו ממש בחנות שהוא עומד שם ממש אצל היין, תניא ננעל או שאמר לה שמור. אלמא שמירה זאת שמירה שהודיעו שהוא מפליג'. אבל סתם במסירת שמירה לא תנן. וכ"ש זו שלא מסרתה המפתח ששכחה והגויה כגנב במרתף מותר היתר גמור. ואל יהא קל בעיניכם לאבד ממון של ישראל שהתורה הקילה עליו. וקיי"ל ספיקה דרבנן לקולא ואין לחוש בשום פנים בעולם בזה"ז. ואי משום חומרא דיי"נ, הנ"מ אותן אומות המנסכין לע"ז והא איסור דאורייתא דזבחי מתים דכתיב ישתו יין נסיכם. אבל הא לא שמענו ולא ראינו ולא ראתה עינינו, שיש מהם ששיכשך יין לע"ז.
2