תשובות רש"י קפ״וTeshuvot Rashi 186
א׳ועל התרומה: אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת לפרש שתי חלות, כי אם בערב הפסח. והיו מברכין על אחת להפריש חלה ועל השנייה להפריש תרומה. ובטלתיה מפני שהיא לבטלה, שאין ערב פסח חמור משאר ימים טובים. ופסוקה היא בבכורות דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא. אמר אביי הילכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן שאינו רואה קרי. ואי ליכא כהן קטן, שקלה לה בראש העיסה ושדיא ליה בתנורא והדרה מפרשא ליה חלה אחריתי, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל. ואי משכחינן כהן קטן קחזינן בבכורות דלא מפרשינן אלא חלה אחת. ושנויה בסדר זרעים בחוצה לארץ מפרשינן שתי חלות. זהו הטעם כאשר פסקוה אמוראים בבכורות. ובמקום שאין כהן קטן ויש כהן גדול ואין מברכין. וכן נוהגין בכל ערי לותיר אעפ"י שיש כהנים אין מפרישין אלא אחת ולשריפה.
1