תשובות רש"י ר״טTeshuvot Rashi 209
א׳לפני רבינו נשאלה שאלה זו: על עסק ראובן שנשא אשה והיו לו מטלטלין וקרקעות, והכניס לה בכתובתה מחצית קרקעותיו ומחציתן הניח לעשות מהם חפצו ולבלתי לתת אותם לשום אדם. כי אמר אולי אבנה ממנה וירשני בנה היוצא מחלציי. וכאשר כתב כתובה כתב כל נכסאי אחראין לכתובתיך חוץ מאלו.
1
ב׳ויש אשר גמגמו בדבר ולא אבו לחתום באותה כתובה. כי אמרו אינה עשויה כתיקון חכמים אשר תקנו לכתוב כל נכסאין אחראין לכתובתיך, דהואיל ושייר בידו מקצת נכסיו אין כאן כל נכסאי ועל אלה באו אל מקום המשפט לפני ר'. וזו היא התשובה. על הכתובה אני משיב: יפה כיון הפוסל שחזר מדבריו והכשיר. והלכה כחזרה ולא מטעמיה, שהכתובה נעשית בדעת החתן וכל מה שסלק מן השיעבוד מדעתו מסולק, ואין כאן חזר והכניסו לשיעבוד. שהרי דקנינא לשון להבא הוא, וכן דאכילנא דעבידנא, דאתינא, כלן לשון להבא הן ולשון יתר הוא אצל ודעתיד אנא למקני. ודרך סופרים לכתוב דקנאי ודעתיד אנא למקני וחוזר וכותב דקנאי. וזה שכתב ליה וכן כתוב בכתובות ובכל הכתובות הנעשות בסביבותינו. ואף היא לשפת יתר. שכבר כתב כל נכסין דאית לי תחות כל שמיא, אלא דבעי למכתב ודעתיד אנא למקני, חוזר וכותב דקנאי. וזה שכתב דקנינא מיניה לשון להבא. וממקום שהפוסל מביא ראיה משם, יש לומר דקנינא להבא הוא דקתני התם וכן לא יאמר אדם לאשתו וכו' ואמר מאי וכן. מהו דתימא התם דלא כתב לה דקנאי ודקנינא. אבל הכא דכתב לה דקנאי ודקנינא וכו', יש ללמוד מכאן דקנאי לשעבר, דקנינא להבא
2
ג׳ואני בדברי עומד להכשיר הכתובה, והכל כמה שכתבתי כי חיך יטעם לאכול כל ימיו של שמעון בן שטח לא נזקק לתקנת כתובתא אלא מפני שלא היו כותבין אחריות לכתובה והיה מוכר נכסיו. וכן לאו דוקא אלא אם כן מה יתקן שיהא כותב לה אחריות כל נכסין, הרבה יש שאין להם שדות כשנושאין נשים, ויש להם לאחר זמן. אבל מי שיש לו אחת ויחדה בכתובתה וסלק שאר נכסיו כתקנת חכמים עשה ואין לתקנו בדבר מכמה טעמים: אחת, שלא נתכוין שמעון בן שטח אלא לאחריות והרי יש. ועוד, כשתקן שמעון בן שטח לטובתה תקן ולא לרעתה. וזה האומר שלא יוצא נחלתו משעבוד כתובתה אלא יכתוב אחריות על כולם, או יתנם תחלה מתנה לבניו ויכתוב לה הנותר בכתובתה, זאת רעתה היא שהאיש מצפה שיהיו לו בנים ממנה ויירשו את נחלת אבותיו ולא יתנם מתנה לאחרים. ואין האשה הזאת חפצה בכך ויכולה לומר אי אפשי בתקנת חכמים, כגון זו, ושומעין לה, שהרי לטובתה חייב להיות אחריותא על כולן שהוא תנאי בית דין. ומיהו תנאי בית דין של שמעון בן שטח. טעמא דאינה שוה מאתים דינר, הא שוה מאתים דינר, אין לה אחריות אלא עליה. ועוד שנינו אין עושין כתובת אשה מטלטלין מפני תקון העולם כו'. ומסקנא הכי קאימנא במה דברים אמורים שלא כתב לה אחריות ומהו אחריות שאם יאבדו ונגנבו תגבה ממקום אחר, אבל לא קיבל עליו אחריות פחת דמיהן כל זמן שלא יאבדו. אמר ר' יוסי וכי מה תיקון העולם יש, אחרי שאמרה שיכתוב לה אחריות ודין, ומה נתקן העולם בכך, והלא כשהן אין קצובין ופוחתין דמיהן במטלטלין הוא דפליג ר' יוסי שהמיחד מטלטלין לכתובה אין דמיהן קצובין ופוחתין, דשכיחא בהו יוקרא וזולא, פעמים שהפרגמטיא מצויה במקום ופעמים שאין תגרין באין שם. אבל במקרקעי שהן שוין כדי כתובתה לא פליג, שאפילו יחדן לה וסלקא מכל שאר נכסים שפיר דמי ועוד שנינו לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל. דאמר רבא בר רב הונא לא נצרכה אלא לאותן שלש שדות, אחת שכתב לה בכתובתה, ואחת שיחד לה שדה בכתובתה לאחר זמן אלמא יש שמיחדין שדה לכתובה. ואם תאמר צריך ליחד לה כדי כתובה ותוספת, אין זאת, שהרי אין עליו להוסיף אלא אם כן יש לו בשעת מיתה חוץ מאלו. ואם לא תעמוד על מנת שתקנו לה חכמים, והרי הוא קבלה עליו ואין לקנסה בדבר: וצורנו יאיר עינינו בתורתו אמן ואמן.
3