תשובות רש"י ר״יTeshuvot Rashi 210
א׳תשובת המאור הגדול רש"י זצ"ל: על אפטרופוס האלמנה הבא לגבות כתובה ממטלטלין, שתפסו יורשיו במתנה מיד הבעל. ובא עליהן הלה מכח לשון דכתיב בכתובה: אחריות כתובתה קבלית עלי ועל ירתי בתראי לאיתפרעא ואפילו מגלימא דעל כתפאי, דהיינו מטלטלין: ענה רש"י ז"ל בר' יצחק ז"ל לאומרים כן: אוי לעינים לא רואות ואזנים לא שומעות. דלא כתב לה מגלימא דעל כתפאי, אלא שאם בא לגרשה שתגבה ממטלטלין דידיה. והיינו לישנא דעל כתפאי, היכא דמשועבד ליפרע לה מחיים. אבל מיורשים היכא דמית הוא, לא אשכחן שחייבתו תורה לגבות ממטלטלין שום חוב לא זה ולא אחר. ואם יטעה הטועה מדכת' על ירתאי בתראי לומר שגובה האשה מיורשיו, לא תקון רבנן זה הלשון. והאי דכתבאי ליה, משום תקנת קדמונים הוא שתקנו. כמו שמצינו לרב שרירא גאון מדרבנן בתראי, דקדמו עלה דמילתא עניותא דאינשי, דלית להו מקרקעי כלל ויהבי חייסי לנשי וחינא. ואפילו למאן דתקון לא תקון אלא למיגבי מיורשין שירשו ממונו בתר מותו. והללו יתומין קרובי הבעל לא מכח ירושה הן באין. כי אם במתנה גמורה מחיים חלוטה ונמשכת כדין שאר מתנות. ולדברי האפוטרופא יכולה היא לתבוע לכל אנשים שקנו מבעלה כלום מיום שנכנסה. ההיתה כזאת: ועל אשר אמר, המתנה מתנה טמירתא היא, לא יפה כיון. דלא מפסלי מתנה טמירתא אלא לגבי קרקע, שצריכה שטר ועדים ואינו יכול להחזיק אלא בשטר ובעדים, אבל מטלטלין קנו בכל ענין, כיון שהחזיק בהן ועוד מתנה טמירתא, זה האומר לעדים איטמרו וכתובו בבתי גואי ולא בבתי – בראי אבל זה צעק והכריז לבא הקהל לפניו ולשמוע את דבריו, ולא אבו לבא ממשוא פנים. ואף כי לא צוה לאותו השליש שהיה שם בשעת המתנה להעלים המתנה.
1
ב׳את אלה כתב ר' מתתיה בר' משה מפי ר', וספר לו ר' מעשה כזה: שר' יוסף בנו של ר' יצחק הפרנס מטרייש נשא אשה חדשה ולו בנים מאשה אחרת. בשעת פטירתו אמר לחלוק נכסיו, והיה דואג על בניו שלא היה להם כדי כתובת אשתו זאת. והיה סבור שהכל משועבד לכתובתה. והשיאו ר' עצה: תן כל נכסיך מטלטלין לבניך על ידי משיכה במתנה גמורה. והבית שלך אם תבא תגבה בכתובתה, שאפילו תתנו במתנה להם, יש כח בה להוציאו מהיורשין, דמקרקעי משתעבדי לגבה. ואותה אשה חדשה קרובתו של רבינו יצחק הלוי היתה. ושלח לו דשמע שהיה ר' אפטרופס של יתומין. שלח לו הגאון לגבות מהן תחלה כתובה לאשה. ור' השיבו: מטלטלין היו ונתנם לבניו במתנה גמורה מחיים. שמע ר' יצחק הגאון כן, ולא הוסיף לדבר עוד. הא לך ראיה גדולה משני עמודי עולם.
2
ג׳ועל הספרים: אם כן הוא, הנותן ליד היתום קנויים הם לו במשיכה כבמטלטלין. וראייה לפנינו מהגאון הלוי, שפסק כן על מקרא תרגומות של שמעיה. ואין צריכין שטר וקנין אלא ככל המטלטלין. [וראיה בידינו מהגאון]: עד כאן תשובתו.
3