תשובות רש"י רמ״הTeshuvot Rashi 245
א׳ובשם רש"י ז"ל מצאתי: שנים שנתקוטטו זה עם זה והכה האחד את חבירו. לאחר זמן בא ואמר לו אני מקבל כל רידוי וקנס שיאמר לי בית דין ותמחול לי (לי) על מה שהעויתי. קפץ זה ונשבע שלא למחול לו עולמית. וכשעברה חמתו נתחרט מן השבועה ורוצה למחול לו.
1
ב׳שאל ידידי לומר: אם הנשבע זה הוא נשבע לבטל את [המצוה] (מצוה), שהרי כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך, וכתיב בקבלה נושא עון ועובר על פשע. ופירשו חכמים למי נושא עון, למי שעובר על פשע ולא חיילא שבועה. או דילמא אינה בטול מצוה וחיילא מצוה שבועה [וחיילא שבועה]. ואם תימצי לומר דחיילא שבועה, יכול הוא לנשקו ולדבר עמו באהבה ובחיבה הואיל ואינו מוצא מחילה מפיו או לאיו?
2
ג׳[והשיב] (השיב): שאין לדונו משום שבועה לבטל (מצוה) [המצוה] היא, דהכי תנן מנין שאם לא מחל [לו] שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים ואם איתא שהוא מבטל [המצוה] (מצוה), הוה לא [על הגליון: ליה] למתני הוא עובר בלאיו שנאמר לא תקום ולא תטור את בני עמך. אלא וודאי אין לדונו בלא תטור שהרי נתבזה ואי איפשר בלא נטירה, אלא (מהו) [מיהו] אכזרי הוא כדמפרש תמן: ועוד נראה שאין לדונו משום שבועה לבטל מצוה דתנן גבי נדרים פותחין מן הכתוב בתורה, אומר לו אלו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ולא תטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, וחי אחיך עמך, שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו. ואומר הוא אלו הייתי יודע שכך היה, לא הייתי נודר, הרי זה מותר. ומדקתני פותחין לו מכלל דלאיו בטול מצוה הוי, דאי בטול מצוה הוא (זו), למה לי' למפתח בחרטה. ומי שרי, והתנן אין נשבעין לעבור על המצות דלא חיילא שבועה כלל. אלא ודאי אין בכך בטול מצוה, כגון שנשבע שלא לעשות סוכה, שלא ליטול לולב, שלא להניח תפלין: ולחבקו ולנשקו שאין לך מחילה גדולה מזו. שהרי כתוב בתורה וישב אבשלום בירושלים שנתיים ימים ופני המלך לא ראה וזה היה כנגד [מחמת] אמנון אחיו שהרג. ובשעת המחילה כתיב ויבא יואב אל המלך ויגיד לו ויקרא [אל] אבשלום ויבוא אל המלך וישתחו לו אפים לפני המלך וישק המלך לאבשלום. ומדאשתיק קרא ולא אמר הריני מוחל, מכלל דנשיקה מחילה מעליותא היא. אלא איני רואה תקנה לשבועתו אלא שיביא עשרה בני אדם ויאמר בפניהם נשבעתי [נתחבלתי בפני כל ונשבעתי] שלא למחול לו ואיני יודע מה לעשות. והלה ניכנס ויאמר לו חטאתי ליי' אלהי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו. והם אומרים שרי לך ומחול לך, ונמצאו שניהם יוצאים מידי [ידי] שמים ומחילה קיימת.
3