תשובות רש"י רמ״חTeshuvot Rashi 248
א׳אנחנו שוכני טרויי"ש עם קהילות אשר סביבותינו גזרנו באלה ובנידוי ובגזירה חמורה על כל איש [ואשה] הדרים כאן: שלא יהיו רשאין לצאת [את] עצמן מעול ציבור. וגם היום או מחור וגם אם השלטון, אם [מבאה"כ] (באה"כ) היהודים, מוציאין [אותו] להבדיל מעדת ישראל ומצא שלא פרע בעול עם חביריו, גזרנו שיתן בכל אחד ולא יקל ממשאו. ואם לפרוע דבר אל השלטון והפרידו מאחיו, מן היום הזה והלאה יהיה נמנה עמהם ויתן כ"א אליטרא שלו לפי מה שיצוינו בני העיר כאשר נהגו מיום הוסדה.
1
ב׳וכן קבלנו מקדמונים שהיו לפנינו: ליתן מכל ממונו, לבד מכלי תשמישו ובתים וכרמים וש"ח. וממון של גוים שמרויח בהן לא יתן מן הקרן אך אם יש לו פקדון מישראל חבירו יתן מחציו שבאחריותו. ואם יש לו כלי כסף וכלי זהב ותכשיטי נשים וטבעות יתן ממנו דמיהם. ואם יש ביד ישראל מלוה באחריות שלו, כגון גמילות חסדים, שתחילת הלואתו בגמילות חסדים היתה לאחר שעבר הש"ט, יתן מן הכל רק בתוך שנתו לא יתן.
2
ג׳וע"ז שמענו שכך מנהג הקדמונים: שאחד מבני העיר שיש לו ממון שהוציא מן העיר שיתן מן הכל. לבד אם בא לגור ולא הכניס ממונו בעיר, לא יתן עד שיכניסם וישא ויתן בו. ואם היה צרור ומונח, לא יתן עד שישלח בו יד ואם מן הדרים כאן נותנים מתנה לבניהם או לבנותיהם והוציאו מן העיר, [כ"ז שהבנים] בעיר, או הלכו מן העיר לפי שעה, ודעת האב להחזירם בעיר, יתן בעול ציבור מאותו ממון. ואם יש לאחד ספרים ממושכנים בידו שגמל חסד לאחיו יתן הממון שעל הספרים. הועתק מרבינו שלמה מטרוייש.
3