תשובות רש"י מ״בTeshuvot Rashi 42
א׳ושאלתי לר' אם מברך עמה [על] נטילת ידים על כל פעם ופעם.
1
ב׳והשיבני: אם אני עומד לעסוק בתורה לעסוקי לאלתר, או לילך לבית הכנסת, או להוציא בפיו שום דבר קדושה, אז [אני] מברך על נטילת ידים ואשר יצר. אלא בשעה שאני יושב ובטל איני חושש לברך על נטילת ידים אלא שייצר לבדה לפי צורך הנקבים.
2
ג׳ואם בא לאכול לאלתר אינו נוטל ידיו ב' פעמים כשאר אנשים, אחת על הפנייה ואחת על האכילה, אלא פעם אחת מברך עליה על נטילת ידים ויושב ואוכל. ואם אמר אדם לחבירו טול וברוך אחר שבירך ברכת המוציא אין זה הפסק ואינו צריך לחזור ולברך מאחר שמעין אכילה דיבר. ונראין דבריו שלא הסיח דעתו מן הברכה, כדאמר רב טול וברוך אין צריך ברכה לברך. ור' יוחנן אמר אפילו [אמר] הביאו מלח, הביאו ליפתן, ואפילו אמר תנו מאכל לבהמתו אין זו הפסקה כלל.
3