תשובות רש"י ס״דTeshuvot Rashi 64
א׳יבורך צורינו שלא נתיתם דורינו ולא הואפס עזור ועזוב והביט בהכשר דלים ונבזים והשתיל שתילים מעמידים אדנים בהלך ובאלפי שנסתכל כי מעטו בגינו ודוגמתו אהובי חביבי עמדתי רעי יקירי נכבדי גדולי ר' שלמה בר' יצחק קרובי, כמותך ירבו בישראל וכל מן דין יסמוכו לנו, וידע כי אני אוהבו יצחק לוי שואל לכל עובר ושב שלותו וחניתו ושש אנכי על טובתו, ולפי שידוע לי קשירת חיבתו מודיע אני לו כולו.
1
ב׳ועל ניקור יריכי החיות הטהורות לישראל מבקשני בו שהוא בקי בחדרי התורה ומבורר לי על בוריו שלא יחשבני אדוני חביבי כמו על דבריו, אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו כך הוא הדין בלא שום הטיה, מצוה לנקרו כמו של שור ושה ועז. וכל מה שאסור בירך הבהמה אסור בחיה בכף הירך והשוק שלמטה הימנו שקורין סנקרק וכן שומן גיד הנשה, וכן בכנפי העוקץ בוקא דאטמא צריך לנקרו מן הפרשית שקורין בל"ע קודיל עד שקורין הנצא צריך העצם של בוקא דאטמא וכל הניקור כנגדה כמו של בהמה. לפי שהגיד ראשו נכנס תחת אותו העצם. ואם יש אדם שמפטפט כנגדי על דבר [זה] מהראוי לנדותו ונוטה למינות. לפי שלא חלקו רבותינו בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקריבים על גבי המזבח, אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כשל בהמה כדתנן ונוהג בבהמה וחיה. והשומן ישראל קדושים נהגו איסור וגם איסור השומן חמור כשל תורה כמו ששנינו בפסחים העצמות והגידין ישרפו לששה עשר וכולי. ואמר רבא לא נצרכה אלא לשמנו. ותו גרסינן בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בה עשה ולא תעשה ובדברי סופרים העובר על דברי סופרים חייב מיתה. וזה ששנינו ישראל קדושים נהגו בו איסור דברי סופרים הוא. ולכך יש לחמור עליו הרבה. ואני עשיתי אינו צריך כצריך. והמקום ירבה שלומו וטובתו אמן לעד סלה.
2