תשובות רש"י ע״טTeshuvot Rashi 79
א׳וששאלת: על המשכון של גוי שהלך ישראל ולוה עליו מישראל אחר בריבית על שם הגוי. כך נראה בעיני שיש בו איסור, דקיימא לן שאין שליחות לגוי, לא שנא אינהו לדידן, לא שנא אינהו לדידהו. ואין בו היתר אלא לענין זה: שיאמר לו ישראל המלוה לישראל חברו קבל אתה אלו הפשיטים ותהיה אתה שלוחי להלוותם לאות גוי, כדי שיהא אותו ישראל המקבל שלוחו של ישראל זה ושלוחו של אדם כמותו. ואעפ"כ נהגו רבים כך במקומות הללו לקבל סתם ולהלוות סתם, ואין רוח חכמים נוחה מהם. אבל אין כדי להפקיע הרבית, הואיל ולא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, וגוי אינו סומך על ישראל, מה שיתן לו הגוי מרבית יקבל הימנו. ומסתמ' אמרינן כיון דשניהם יודעי' דלצורך גוי הוא מותר לקבל הרבית. אבל אתה נעשה ערב, ערב למאן, אילימא כו'. והתם דיניה דגוי בתר ערבא אזיל, אבל הכא שווייה הך גוי שליח להאי ישראל למיזף מישראל חבריה, ולהכי שרי למישקל רבית מגוי. אבל שורת הדין לעשות לחיים ולשלום בקרב ישראל אמן: [סליקו להו תשובות שהושיבו לר' יצחק ב"ר יצחק].
1