שו"ת הרשב"א חלק א שצ״הTeshuvot haRashba part I 395
א׳מונטפשליד לחכם רבי יעקב בר מכיר
1
ב׳כתב מר כי ראית מה שהשבתי אני בענין הכפרה שעושין לנערי׳ בערבי יום הכפורי׳ ושאסרתי אני והנאך ואתה מוסיף עוד לומר שקרוב לומר שהשחיטה פסולה שזה כמו שוחט לשם חטאתו.
2
ג׳אני מצאתי מנהג זה פשוט בעירנו עם שאר דברי׳ שהיו נוהגין כיוצא בזה שהיו שוחטין תרנגול זקן לכפר׳ על הנער היולד וחותכי׳ ראשו ותולי׳ הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים והבלי׳ הרבה שנראו בעיני כדרכי האמורי ודחקתי על זה הרב׳ ובחסד עליון נשמעו דברי ולא נשאר מכל זה ומכיוצא באלו בעירנו מאומה. אף על פי ששמעתי מפי אנשים הגונים מאד מאשכנז היושבים עמנו בבית המדרש שכל רבני ארצם עושין כן ערבי יום הכפורים ושוחטין לכפרה אווזין ותרנגולין. גם שמעתי כי נשאל לרבינו האיי גאון ז"ל ואמר שכן נהגו. ועם כל זה מנעתי המנהג הזה מעירנו ומכל מקום איני רואה לפסול השחיט׳ מפני שלא פסלו אלא השוחט לשם דבר הנדר והנדב ודוקא תמימים אבל בעלי מומין לא לפי שכל הרואה יודע שאין זה לשם עולה ולשם שלמים דוקא אלא דברי הבאי בעלמא ולפיכך כתבתי אני בספרי ספר תורת הבית שהשוחט תרנגולין אווזין לשם אחד מכל אלו ששחיטתן כשרה לפי שהכל יודעין שאין אחד מאלו עולין לקרבן.
3