שו"ת הרשב"א חלק א רנ״גTeshuvot haRashba part I 253
א׳ומה שאמרת הלכה למעשה בדברים שהן במחלוקת בין חכמי הפוסקים שזה אוסר וזה מתיר נאמר כדאי הוא פלוני המיקל לסמוך עליו או נאמר כיון שהרב האלפסי והר"מ במז"ל שוין בכל לדעת אחת זולתי במקומות ישנו דין מן החיוב הוא שנסמוך עליהם בין בקילהן בין בחומריהן ולא נסמוך על פוסק אחר להקל.
1
ב׳תשובה תחלת כל דבר אומר שאין אומרין כדאי הוא פלוני לסמוך עליו בזמן שיש גדול ממנו בחכמה ובמנין דהלכה פסוקה היא דהולכי' אחר הגדול בחכמה ובמנין ואפילו בשעת הדחק אין סומכין על הקטן בחכמה ובמנין וכן במקום מחלקת יחיד ורבים אלא אם כן שעת הדחק שיש בו הפסד מרובה או כיוצא בזה וכמו שאמרו בפ' קמא דנדה (דף ט ב) ועשה רבי כרבי אליעזר לאחר שנזכר אמר כדאי הוא ר' אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואקשי' מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כותיה אלא דלא איתמר לא הלכתא כמר ולא הלכתא כמר ומאי לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואמרינן התם מאי שעת הדחק איכא דאמרי שעת בצורת הואי. איכא דאמרי אפיש עובדא וחשו רבנן לפסידא דטהרות. ומכל מקום עיקרי דברים אלו שאמרת יש בהן חלוקין שאין כל הפוסקי' והחכמים שוים ולא כל המקומות שוים מן הדין. כיצד שורת הדין אם שנים הפוסקים באחד זה אוסר וזה מתיר אם נודע האחד גדול בחכמה ובמנין ויצא שמו כן הולכי' אחריו בין להחמיר בין להקל היו שניהם שוין ולא נודע מי גדול משניהם בשל תורה הולכין אחר המחמיר דהוה ליה כספיקא דאוריית' ובשל סופרים הולכין אחר המקל וכדאיתא בריש פרק קמא דעבודה זרה (דף ז). ומי שסומך על המקל בשל תורה עובר וזה מאותן שנאמר עליהן (הושע ד׳:י״ב) ומקלו יגיד לו כמו שאמר' אבל אם היה רב אחד במקומם ולמדם הן הולכים אחר דבריו זהו חלוקת ארץ ישראל ובבל בתרבא דאיתרא דאלו אוסרין ואלו מתירי' ואוכלין בחשאי אפילו בבבל אם דעתו לחזור ולהמנות עם אנשי מקומו ואף על פי שהוא חלב דארייתא לדברי בני בבל. והנה במקומו של רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פחמין לעשות אזמל ולא מיחו בידם חכמים לפי שהן עושין כדברי רבם: ובפרק כל הבשר (דף קיו) אמרינן לוי איקלע לבי יוסף רישבא איתיאו ליה רישא דטוסא בחלבא ולא אכל ולא אמר להו ולא מידי. כי אתא קמיה דרב אמר ליה אמאי לא תשמתינהו. אמר ליה אתריה דר' יהודה בן בתירא הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא בשר עוף שאין לו חלב. וכן רבים. ומן הדרך הזה כל שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי אחד מגדולי הפוסקים במקום שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי הלכות הרב אלפסי ז"ל ובמקומות שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי חבור הר"מ במז"ל והרי עשו אלו הגדולים כרבם. ומיהו אם יש שם אחד חכם וראוי להוראה ורואה ראיה לאסור מה שהם מתירין נוהג בו איסור שאין אלו כרבם ממש דבמקום רבם אלו יעשו שלא כדבריו יקלו בכבוד רבם במקומו תרבא דאיתרא דבארץ ישראל שכלם נוהגין בו היתר כרבם שלמדם כל חלב לרבות חלב שעל הקרב. ובמקום שיש שנים שוים שהולכין אחר המחמי' בשל תורה דוקא בשהם אחד כנגד אחד אבל אם שנים הם כנגד האחד הולכין אחר הרוב. ואם יש תלמיד חכם ראוי להוראה ורואה דברי המקל בזה אפשר שיעשה כקילו מפני שהוא מסכים כהוראתו עם המיק' והם רבים כנגד היחיד. זהו שנראה לי בענינים אלו.
2