שו"ת הרשב"א חלק ד קל״זTeshuvot haRashba part IV 137
א׳שאלת: ראובן שמכר או נתן שט"ח לשמעון. ותבע שמעון את ראובן בב"ד. ואמר: שהוא קבל עליו אחריות: שאם לא יפרענו הלוה עד זמן כלומר1אולי צ"ל: פלוני. שיהא הוא חייב ליתן לו באותו זמן סך אותו שטר. וראובן כפר ואמר: שלא היו דברים מעולם. ובא עד אחד ואמר כדברי שמעון, אלא שאינו זוכר אם אחריות זה היה על שטר החוב זה, או על שטר חוב אחר. וכן אינו זוכר למתי קבוע לו זמן. מי אמרי' בכי הא: עד אחד כי אתי לשבועה או לא?
1
ב׳תשובה: אין כאן עדות כלל. שהרי על שט"ז נחלקו, והעד אינו מעיד על זה.
2