שו"ת הרשב"א חלק ז רצ״דTeshuvot haRashba part VII 294
א׳1ע' להרב"י א"ח סי' תקמ"א שכ"כ בשם התשב"ץ וכתב בד"מ שלא מצא שם מאומה מזה ואנכי מצאתי דברים כהוייתן בתשב"ץ קטן סי' קס"ה אך לא בא בפיהם דברי רבינו המחבר:. עוד לתקן מנעליו בחולו של מועד אסור אבל לקנות חדשים מותר ואפילו לומר לגוי לתקנם אסור דכל שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה. ומצאתי לראב"ד ז"ל שאמר בתשובה לתקן וכי אמרינן דמיכוין לעשות מלאכתו במועד קנסינן ליה הני מילי בדבר האבד דלא הוי צורך יום טוב אבל זה צורך יום טוב הוא.2[רמ"ל] זה דלא כהש"ע בסי' תקמ"א וע"ש בסי' תקל"ח במג"א וט"ז מ"ש בדין העושה דבר שאינו אבד ושם בס' מחב"ר האריך הרבה בענין זה אי קנסינן לבנו של המכוון לעשות מלאכתו במועד ובביאור דברי הש"ע בזה ומשם תמצא לבאר דברי רבינו. מיהו בפרק מקום שנהגו (פסחים ד' נ"ה) אמרו שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהם במועד פירוש לפי שלא היו יכולין לתקן אותם קודם המועד משמע הא לאחרים אסור:
1