שו"ת הרשב"א חלק ז רצ״זTeshuvot haRashba part VII 297
א׳עוד אמרו ז"ל גבי לולב מדאגבהיה נפק ביה (סוכה מ"ב ע"א)1ע' בהרא"ש סו"פ לולב הגזול ובתוס' דף ל"ט ד"ה עובר. תמה אם כן האיך אנו יכולין לברך על הלולב מאחר שיצאנו בו ואמרינן בגמ' שצריך להגביהו שלא כדרך גדילתו [במהדורת ירושלים תרס"ג באה התוספת דלהלן]2או שיהפכנו כמו שאמר רבא לשם ואומר הר"ם ב"ן ז"ל שכשאמרו מדאגבהיה נפק ביה היינו כשדעתו וכונתו לצאת בהגבהה זו ולכן אין לברך אחר שהגביהו שהרי ברכה לבטלה היא ולכך הצריכו שיטלו אותו כדרך גדולתו. או יהפכנו ובשעת הגבהתו כיון שיוכל לברך לא יחשב ברכה לבטלה מאחר שדעתו לצאת בהגבהתו ואנו אין דעתנו לצאת אלא בעת ידוע ולכן אנו יכולין להוליך לולבינו בידנו לבית הכנסת אפי' כדרך גדילתו ואין צריך להפכו כי אין כונתנו לצאת בו אלא בעת שיטלו הקהל.3[רמ"ל] דע דעפי"ז מיושב קושית הטורי אבן בר"ה כ"ח על הר"ן דס"ל דכשמתכוין שלא לצאת לא יצא ועלה הקשה מסוכה מ"ב דאמרי' מדאגבי' נפיק ביה יע"ש והנה לדברי רבינו דמיירי כשדעתו לצאת בהגבהה זו ניחא אמנם א"כ יקשה דלמה לי' לתרץ כשהפכו יתרץ שלא הי' מתכוין בדעתו לצאת בהגבהה זו וי"ל דזה דוחק דהא איירי שם במי שאינו בקי והולך ללמוד וכמו שהוכיחו שם התוס' בד"ה אמר מדבר זה שכתבנו דאי אפשר לומר דמיירי במתכוין לצאת כן ה"נ דאי אפשר לומר דמיירי במתכוין שלא לצאת והגם דרבינו לא ס"ל בזה כהתוס' מ"מ אפשר לחלק יען דסתמא דמילתא כשלוקחו מתכוון למצוה ורק שהולך אצל הבקי משום שהוא אינו יודע דבהגבהה זו יצא משא"כ לומר על האינו בקי דמכוון שלא לצאת הוא דוחק דמאין יעלה על דעתו לכוון כן אמנם מצינו להב"י בסי' תקפ"ט שכתב כי דעת הרשב"א והרא"ה דלמ"ד מצות אצ"כ אפי' כשמתכוין שלא לצאת עכ"ז יצא ולכן מהאי טעמא ניחא מה שלא כתב הש"ע בסי' תרנ"א סעי' ה' זאת העצה שיכוון שלא לצאת עד שיברך ומ"ש בכאן שלא כדרך גדילתו או שיהפכנו כמו שאמר רבא נ"ל דכך צ"ל שלא כדרך גדילתו שיהפכנו או כמו שאמר רבא כיע"ש בסוכה וע"ע בספרי דברי מרדכי סי' י"ב מ"ש בענין זה ובקושית העו"א לתרץ דבמידי דאיכא מעשה אינו מועיל כוונה שלא לצאת ועפי"ז יהיה מיושב מה שהקשה שם עוד יעש"ב. עוד יש לומר כי כבר קיימא לן שירי מצוה מעכבין המצוה ובכאן יש שירי מצוה כגון הולכה והבאה ומעלה ומוריד ולכן אפי' לדברי כולם כיון דקיימא לן ששירי מצוה מעכבין נמצא שלא עשינו מצוה כתקנה בהולכה והובאה לכן נוכל ליטלו ולברך לכשנרצה ואין בכך כלום4וכ"כ הר"ן סו"פ לולב הגזול ע"ש. כך שמעתי ממורי ז"ל:
1