ספר מקבים א ב׳The Book of Maccabees I 2
א׳בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב בירושלים והוא יושב בהר מודעית.
1
ב׳ויהיו לו חמישה בנים ואלה שמותם. יוחנן הקדשי,
2
ג׳שמעון התסי ויהודה המכבי.
3
ד׳אלעזר החורני ויונתן הופסי.
4
ה׳וירא מתתיהו את התועבות אשר ביהודה ובירושלים ויקונן ויאמר:
5
ו׳אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר.
6
ז׳מקדש אלוה בכף זרים, והיכלו לזרא כאיש חרם.
7
ח׳כל מחמודיו נהלכו, עוללים בחוצות נחנקו, ומבחר בחורים לטבח הובלו.
8
ט׳צבי תפארתנו לחבל שוסים, ורכושנו שלל גויים.
9
י׳חלפה כלתה כל הדרה, שרתי במדינות נהפכה לשפחה.
10
י״אמקדש ה' לשמה, ותפארתנו למשיסה. שדוד ושמם בכף עם לועז.
11
י״בועתה איככה לא אקוץ בחיי.
12
י״גויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק ויתאבלו מאוד.
13
י״דויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם.
14
ט״ווילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו.
15
ט״זויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור.
16
י״זהן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, ומספר בניך רבים וגם רבה משפחתך, לכן קרב נא אתה ראשונה לעשות את מצות המלך כאשר עשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים.
17
י״חואתה ובניך תמצאו חן בעיני המלך, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות.
18
י״טוישא מתתיהו את קולו ויאמר.
19
כ׳אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם.
20
כ״אלא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו.
21
כ״בחלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו.
22
כ״גלכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך.
23
כ״דויהי ככלותו לדבר, ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך.
24
כ״הוירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו.
25
כ״ווירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה.
26
כ״זויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא.
27
כ״חוירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבא אחרי.
28
כ״טויברח הוא ובניו אל הרי המדבר, ויעזבו כל אשר להם בתוך העיר.
29
ל׳וכל האנשים אשר נגעה תורת ה' בלבבם הלכו אחריהם וינוסו המדברה.
30
ל״אוישבו שם הם ונשיהם וטפם ומקניהם, כי גבר הקצף מאוד מאוד.
31
ל״בוישמעו אנשי המלך בעיר דוד אשר בירושלים כי רבים הכבידו את לבם לבלתי עשות את מצות המלך.
32
ל״גוכי גם עזבו את הערים להסתתר במדבר ונקבצו אליהם עם רב.
33
ל״דויקומו פתאום להתגולל עליהם ביום השבת. ויאמר להם:
34
ל״העד אנה מיאנתם לשמוע בקול המלך, קומו נא וצאו מזה ועשו את מצוותיו וישבתם בטח.
35
ל״וויענו ויאמרו, לא נצא, כי את דבר המלך לא נעשה, ואת השבת לא נחלל.
36
ל״זוייגשו אל המערה ויערכו כלי מלחמה לקראתה.
37
ל״חוהאנשים אשר בקרבה לא הרימו את ידיהם לירות אבן או לסכור את פיה.
38
ל״טויאמרו אליהם: נמותה הפעם בניקיון כפנו, והשמים והארץ עדים בנו כי בזדון תהרגונו.
39
מ׳ויפלו עליהם ביום השבת, ויהרגו כל אשר במערה. וימותו הם ונשיהם וטפם ומקניהם.
40
מ״אויהיו המתים כאלף נפש.
41
מ״בומתתיהו ורעיו שמעו את הדבר וייצר להם מאוד.
42
מ״גויאמרו איש אל אחיו: אם עשה נעשה כאשר עשו אחינו, לבלתי התייצב לפני הגויים בעד נפשנו ותורתנו, עוד מעט והשמידונו.
43
מ״דויוועצו כולם ביום ההוא לאמור אם הילחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת, ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו, ולא נמות כמות אחינו במערות.
44
מ״הויתקבצו אליהם רבים מחסידי בני ישראל אשר יראת ה' בלבבם, וכל הממלטים את נפשם מפני עוכריהם ויתחזקו בם.
45
מ״וויהי כי חזקו וגם גברו חיל, ויכו באפם ובחמתם כל הפושעים בישראל, והנמלטים נסו אל הגויים.
46
מ״זומתתיהו ורעיו עברו בכל גבולי ישראל, ויתצו את הבמות, וימולו את הילדים אשר לא נמול בשר ערלתם.
47
מ״חותצלח המלאכה בידם, וירדפו ביד רמה אחרי רודפיהם.
48
מ״טויצילו את תורת ה' מיד הגויים ומלכיהם, ולא נתנום עוד הרים את קרנם.
49
נ׳ויהי כי זקן מתתיהו וקרבו ימיו למות ויקרא אל בניו ויאמר אליהם.
50
נ״אהנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל.
51
נ״בלכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו.
52
נ״גזכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם.
53
נ״דאברהם אבינו נוסה במסה, והאמין בה' ותחשב לו לצדקה.
54
נ״היוסף שמר את משמרת ה' בעת צרתו, ויהי לאדון במצרים.
55
נ״ופינחס אבינו קנא לאלוהיו, ותהי לו ברית כהונת עולם.
56
נ״זיהושע מלא אחרי ה', ויהי לראש ולנגיד על ישראל.
57
נ״חכלב ענה עדות אמת בקהל עם, ותהי לו נחלת סגולה.
58
נ״טדוד הלך בדרך תמים, ותהי לו המלוכה לירושת עולם.
59
ס׳אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה.
60
ס״אחנניה מישאל ועזריה בטחו בה', וינצלו מתוך כבשן האש.
61
ס״בוגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות.
62
ס״גלכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה' יסובבנהו חסד.
63
ס״דועתה אל תגורו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה.
64
ס״ההיום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו.
65
ס״ולכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם.
66
ס״זשמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב.
67
ס״חיהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה.
68
ס״טועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם.
69
ע׳השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה' בכל לבבכם.
70
ע״אויברך אותם וייאסף אל אבותיו.
71
ע״בוימת בשנת מאה וארבעים ושש, ויקברו בניו אותו אל קבר אבותיו בעיר מודעית.
72
ע״גויבכו אתו כל בית ישראל, ויעשו לו אבל כבד מאוד.
73