ספר מקבים א ג׳The Book of Maccabees I 3
א׳ויקם יהודה המכבי תחת מתתיהו אביו.
1
ב׳וכל אחיו וכל ההולכים אחרי אביו באו לעזרתו, ויסעו ביד רמה להלחם באויביהם.
2
ג׳ויהי כי-שינס כגבר חלציו וייסך על עמו בחרבו ובקשתו, וינחל כבוד וגדולה ליעקב.
3
ד׳מהיר במלאכתו כליש ביער, ודמיונו כאריה שואג לטרף.
4
ה׳רדף בזעם את זועמי עמו, ואש נשקו נשקה בעוכרימו.
5
ו׳פחדו ורגזו הזדים מפחדו, ופועלי עוולה יחדו נאלחו, כי תשועת עמו צלחה בימינו.
6
ז׳מלכי לאומים שמעו וירגזון, ויעקב שמח ועלז במעשיו, על כן זיכרו לברכה עד עולם.
7
ח׳ויעבור בכל ערי יהודה ויכרת כל רשעי ארץ, ויסר חרון אף ה' מישראל.
8
ט׳ויגדל שמו בקרב הארץ וכל עשוק ורצוץ נקבצו אליו.
9
י׳ואפלוניוס הזעיק עם רב ועצום מן הגויים ומאנשי שמרון לצאת בחרב לקראת ישראל.
10
י״אוישמע יהודה ויסע לקראתו, ויכהו וימיתהו ויפלו חללים רבים, והשרידים ברחו לנפשם.
11
י״בוישלול את שללם ויחגור את חרב אפלוניוס ותהי לו לחרב נוקמת כל הימים.
12
י״גוישמע סירון שר צבא ארם כי נאספו כל יראי ה' אל יהודה, וכי נקבצו אליו עם רב למלחמה, ויאמר.
13
י״דאכבדה ביהודה ובעמו ובכל בוזי דבר המלך, לעשות לי שם בארץ
14
ט״וויאסור את רכבו, וחיל כבד מן הגויים עלו אתו להינקם בישראל, ויבוא עד מעלה בית חורון.
15
ט״זויהודה יצא אך במתי מעט לקראתם.
16
י״זויהי בראותם את מחנה האויבים, ויאמרו הנה אנחנו יוצאים במתי מעט, ונפשנו יבשה מבלי אוכל, ואיך נעמוד לפני החיל הנורא הזה.
17
י״חויען יהודה ויאמר: היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט.
18
י״טהן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט.
19
כ׳הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו.
20
כ״אואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו.
21
כ״בלכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו.
22
כ״גויהי ככלותו לדבר ויפול בחתף עליהם, בטרם ידעו בבואו, ויך את סירון ואת עמו לפי חרב.
23
כ״דוירדפם ממורד בית חורון עד הערבה, ויפלו מהם שמונה מאות איש, והנשארים נסו אל ארץ פלשתים.
24
כ״הותיפול פחד יהודה ואחיו על כל העמים מסביב, ויספרו בגויים את מעשי יהודה הגדולים ויגיעו עד אזני המלך.
25
כ״וויהי כשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה ותבער כאש חמתו וישלח בכל מדינות מלכותו ויזעק חיל גדול ועצום מאוד.
26
כ״זויפתח את אוצרו וייתן לכל צבאו שכר שנה תמימה, ויצוום להיות נכונים יום יום.
27
כ״חוירא כי לא מצאה ידו די כסף, וכי מעטו תרומות העם, יען כי פרוע הוא על דבר השערורייה אשר עשה בקרבו נגד דתי הארץ הקדמוניות.
28
כ״טויירא פן תכבד עליו העבודה מנשוא כפעם בפעם, יען כי פיזר שכר ומתן מכל המלכים לפניו, ויתעצב אל לבו.
29
ל׳ויוועץ ללכת אל ארץ פרס להרים את התרומות, למען הרבות לו כסף.
30
ל״אויישאר אחריו איש מזרע המלוכה ושמו ליזיאש, וישם אותו לפקיד על כל הארץ מנהר פרת ועד קצה ארץ מצרים.
31
ל״בואת בנו אנטיוכוס הפקיד על ידו לגדלו ולחנכו עד שובו מארץ נכריה.
32
ל״גויחלק לו את מחצית החיל, ואת מחצית השנהבים, ויצווהו על כל אודותיו ועל כל ארץ יהודה וירושלים.
33
ל״דלשלוח אנשי צבא לקראתם ולהשמיד ולהכרית את שארית יהודה וירושלים, ולמחות זכרם מתחת השמים.
34
ל״הויצווה להושיב גויים בקרבה, ולחלק את הארץ בגורל לכל בני הנכר.
35
ל״וויהי בשנת שבע וארבעים ומאה וייקח המלך את מחצית כל חילו ויסע מאנטוכיא הבירה, ויעבור את נהר פרת לעלות אל הארצות העליונות.
36
ל״זויבחר לו ליזיאש מנכבדי הארץ ומקרובי המלך את תלמי בן דורימון ואת נקנור ואת גורגיאש.
37
ל״חויחלק להם ארבעים אלף איש רגלי, ושבעת אלפים פרשים, וישלחם אל ארץ יהודה לשחתה, כאשר ציוה המלך
38
ל״טויהי בנוסעם עם כל המחנה הזה, ויחנו ראשונה בערבה אשר על יד אמה.
39
מ׳ויוודע הדבר לסוחרי הארץ מסביב, ויבואו אל המחנה וכסף רב בידם, לקנות את שבויי העברים לעבדים, ויילוו אליהם עם רב מארם ומגויי הארץ מסביב.
40
מ״אוירא יהודה ואחיו כי הקצף הולך וגדל, וכי קרב הצר אל קצה גבולי הארץ, וגם שמעו את דבר המלך אשר אמר להכריתם מגוי.
41
מ״בויאמרו איש אל אחיו, הבה נעמוד בפרץ עמנו ונלחמה בעד נפשנו ומקדשנו.
42
מ״גוייקהלו קהל גדול ויחלצו למלחמה, ויתחננו אל ה' לתת להם ישועה ורחמים.
43
מ״דוהעיר ירושלים הייתה שממה מאין יושב אין יוצא ואין בא מכל בניה, ומקדש ה' מחולל.
44
מ״ההמצודה הייתה למושב זרים, וכל כבוד גלה מיעקב, קול חליל וכינור לא נשמע בכל הארץ.
45
מ״וויתקבץ העם במצפה מול ירושלים, כי מצפה לפנים מקום תפילה לישראל.
46
מ״זויצומו ביום ההוא וילבשו שק ויעלו עפר על ראשם ויקרעו את בגדיהם.
47
מ״חויפרשו את ספרי תורת ה' אשר חפשו אותם הגויים להתוות בם את פסילי גילוליהם, וגם את פארי הכהונה הביאו שמה.
48
מ״טואת המעשרות ואת הביכורים ואת הנזירים אשר מלאו את ימי נזרם.
49
נ׳ויצעקו בקול בכי אל ה' אלוהים ויאמרו: אהה אנה נפלט את אלה היום.
50
נ״אהן מקדשך לטמאה וכוהניך נרדפו וילבשו בושת.
51
נ״בכל העמים כולם קמו עלינו לכלותנו, ולא נכחד ממך את אשר יזמו לעשות.
52
נ״גאיככה נעמוד לפניהם אם לא תושיענו ימינך.
53
נ״דויצווה יהודה ויתקעו בשופרות ויריעו תרועה, ויתן ראשים על העם שרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות.
54
נ״הויעבר קול במחנה לאמור: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו, ככתוב בספר תורת ה'.
55
נ״וואחרי כן נסעו ויטו את אוהליהם מנגד לאמה.
56
נ״זוידבר יהודה אל העם לאמור.
57
נ״חהתקדשו למחר והיו לבני חיל להלחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו.
58
נ״טכי טוב לנו למות במלחמה, מראות ברע אשר ימצא את עמנו ואת מקדשנו.
59
ס׳וה' אלוהים את הטוב בעיניו יעשה.
60