ספר מקבים ב י״אThe Book of Maccabees II 11
א׳ויהי מקץ ימים מספר ויוגד לליזיאש את אשר נעשה, והוא היה אומן המלך ושאר בשרו, ופקודתו על כל עבודת הארץ, וימלא חמה.
1
ב׳ויאסוף שמונים אלף איש רגלי ורכב רב ופרשים, ויצא לקראת ישראל למלחמה.
2
ג׳ויאמר בלבו להורישם כולם מירושלים, ולתת גויים בתוכה.
3
ד׳ולהסב אליו את תרומות ההיכל כתרומות היכלי הגויים, ולתת את עבודת הכהונה בשכר שנה.
4
ה׳ויכולת ה' לא עלתה על ליבו, כי בסכלותו נשען על המון חילו ופרשיו, ועל שמונים שנהבים אשר איתו.
5
ו׳ויהי בבואו אל ארץ יהודה, ויחן על בית צור, והעיר יושבת במקום צר כחמש חלקות ארץ בואכה ירושלימה.
6
ז׳וישמע יהודה כי באה העיר במצור, ויתחננו אל ה' בקול בכי וזעקה, לשלוח מלאכו לפניהם להושיעם.
7
ח׳ויקום הוא ראשונה, ויחגור את מותניו ויקרא לכל אשר איתו להיחלץ ולקום לתשועת אחיהם.
8
ט׳ויצאו כולם ביד רמה מן העיר. וטרם הרחיקו ללכת, וירא אליהם איש רוכב על סוס לבן, ושריון זהב על ליבו ומנופף חרב בידו.
9
י׳ויברכו כולם את אלוהי החסד והרחמים, וילבשו עוז להלחם בכפירי יער ובחומות ברזל, אף כי בבני אדם.
10
י״אויסעו כולם בזרוע נטויה, והמלאך אשר שלח ה' לפניהם, ויפלו כלביא וכליש על אויביהם, ויחרימו עשתי עשר אלף רגלי, ואלף ושש מאות רוכבי סוסים לפי חרב, והשרידים הניסו.
11
י״בוכל הממלטים את נפשם היו פצועי חרב, וגם ליזיאש נס בחרפה ובקלון, ותהי לו נפשו לשלל.
12
י״גוליזיאש היה איש תחבולות, ויהי בראותו את מגפת עמו ואת קוצר ידו להכניע את היהודים, יען כי ה' אלוהים בעזרם, וישלח ויקרא להם לשלום.
13
י״דויאמר תהי נא אלה בינותינו והייתי לכם למליץ לפני המלך להשלים עמכם ולהיטיב אתכם.
14
ט״ווירא יהודה כי טוב לו המנוחה וייטב הדבר בעיניו, ויאות לו המלך בכל אשר ביקש מיד ליזיאש על אודות היהודים.
15
ט״זוזה פתשגן הכתב אשר כתב ליזיאש ליהודים.
16
י״זליזיאש לעם יהודה שלום.
17
י״חיוחנן ואבשלום מלאכיכם הביאו לי את ספרכם ויבקשו ממני את הדברים אשר נקבו בתוכו.
18
י״טהנה הבאתי את משאלותיכם לפני המלך, והוא נשא את פניכם בכל דבר אשר יישר.
19
כ׳ועתה אם באמת ובתמים תשמרו את הברית הזאת, היטב איטיב גם ביום מחר עמכם.
20
כ״אוציוויתי את מלאכי אלה וגם את המלאכים אשר שלחתם אלי, להורות אתכם את הדברים האחדים אשר פרשו בינותינו והיה זה לכם שלום.
21
כ״בביום העשרים וארבעה לחודש דיסקורי שנת מאה וארבעה ושמונה.
22
כ״גוזאת האיגרת אשר כתב המלך לליזיאש.
23
כ״דהמלך אנטיוכוס נותן את ברכתו שלום לאחיו ליזיאש.
24
כ״הבהיאסף אבי אל אבותיו ומושבו בין מלאכי אלוהים, נתתי את לבי לדרוש את שלום עמי לבל ייעצר איש מעבודת אלוהיו.
25
כ״וועתה שמעתי על היהודים לאמור, כי מאנה נפשם ללכת בחוקי היונים כאשר ציוה עליהם אבי לפני מותו, ורצונם אך לדבוק בחוקות אבותיהם.
26
כ״זעל כן חשבתי למשפט לתת שלום גם לעם הזה, וציוויתי להם את בית אלוהיהם, וימשלו בארצם כמשפטם.
27
כ״חועתה שלח נא את מלאכיך אליהם לכרות להם ברית שלום למען ידעון את אשר עם לבבי וישבו לבטח בארצם.
28
כ״טוזה משנה הכתב אשר שלח המלך ליהודים.
29
ל׳המלך אנטיוכוס לזקני יהודה ולכל קהל ישראל שלום.
30
ל״אאם שלום לכם ישמח לבי גם אני, ואני שלום.
31
ל״בהנה שמעתי מפי מינילאוס כי כלתה נפשכם לשוב אל אחוזתכם ואל משפחותיכם.
32
ל״גלכן הנני נותן את בריתי שלום לכל העוברים בארצי, למן היום הזה עד יום השלושים לחודש האביב.
33
ל״דויוכלו לאכול ולשתות כפי חוקותם ומשפטם, ולא ירע להם איש על אשר עברו את מצוותי בשגגה עד היום.
34
ל״הושלחתי לכם את מינילאוס למען הודיעכם את בריתי זאת והיה זה לכם שלום.
35
ל״ובחמישה עשר יום לחודש האביב, שנת שמונה וארבעים ומאה.
36
ל״זוגם זקני רומא כתבו ספר ליהודים לאמור:
37
ל״חקווינטוס ממיוס וטיטוס מנליוס שלוחי רומא לעם יהודה שלום.
38
ל״טכל ההנחות אשר עשה לכם ליזיאש שאר המלך הקרוב אליו ישרו בעינינו ושמחנו בן.
39
מ׳ועל אודות הדברים אשר אמר לכם להביא לפני המלך.
40
מ״אמהרו ושלחו מכם אחד אלינו להודיענו את אשר בלבבכם, למען נתבונן בדבר הטוב הוא אם רע, כי נוסעים אנחנו כעת לאנטוכיא.
41
מ״ברק אל תעצלו להשיב אותנו דבר, כי ירט מדרך לנגדנו והיה זה לכם שלום.
42