ספר מקבים ב י״בThe Book of Maccabees II 12
א׳ויהי בשנת מאה וארבעים ושמונה, בחמישה עשר יום לחודש האביב, יום אשר הוקם בו הברית הזאת, וישב ליזיאש אל המלך, והיהודים שבו לעבוד את עבודתם בשדה.
1
ב׳ופקידי הארץ אשר נשארו בכל הערים מסביב והם: טימוטיוס ואפולוניוס בן גיניאש וירונימוס בן דימופון וגם ניקנור נציב אי קיפרי, לא נתנו להם מנוח, וימררו את חייהם.
2
ג׳וגם יושבי יפו עשו בם נבלה אשר אין כמוה, בפתותם את היהודים הדרים בתוכם לרדת עם נשיהם וטפם אל האניות אשר הכינו, להראותם כי אין איבה בינותם.
3
ד׳וייאותו היהודים לתומם לרדת בתוכם כאשר אמרו יושבי העיר, כי לא חשבו על מרמה.
4
ה׳ויהי בהיותם בלב ים וישקיעו אותם במצולה, וימותו כמאתיים נפש.
5
ו׳ויהי כשמוע יהודה את התועבה הגדולה הזאת, ויאסוף את אנשיו, ויצעקו אל ה' השופט צדק, לנקום את נקמתם.
6
ז׳וייסעו לקראת מרצחי אחיהם, ויציתו באישון לילה את החוף אשר לעיר באש, וישרפו כל האניות, וכל הנמלטים שמה הכו לפי חרב.
7
ח׳וירא את העיר כי מסוגרת, ויעל מעליה ויחשוב מחשבה לשוב מהר ולהכרית כל יושביה.
8
ט׳ויוגד לו לאמור הנה יושבי יבנה גם הם חורשים רעה על היהודים אשר בקרבם, ומזימתם לעשות כמעשה אנשי יפו.
9
י׳וייפול גם על יושבי יבנה לילה, וישרוף את החוף ואת האניות, ונוגה לבת האש נראה בחוצות ירושלים, כרחוק ארבעים ומאתים כברות ארץ.
10
י״אויפן משם ויוסף עוד ללכת תשע כברות ארץ להלחם בטימוטיוס, ויגע גדוד ערבים בדרך ומספרם כחמשת אלפים רגלי וחמש מאות פרשים.
11
י״בויתגרו בו ותהי המלחמה כבדה עד מאוד, ותחזק יד יהודה ואנשיו כי ה' נלחם להם.
12
י״גויראו הערבים כי לא יכלו לו, ויקראו לו לשלום ויאמרו:
13
י״דהא לכם מקנת צאן ובקר, ואם טוב בעיניכם והיינו גם בעזרתכם.
14
ט״ווירא יהודה כי בתום לב ידברו, וישלם עימהם ויתקעו כף, ויפנו איש למסעיו.
15
ט״זויצור יהודה אחרי כן על עיר רחבת ידים וחומות ומעברות לה מסביב, והעיר רבתי עם מעמים שונים, ושמה קספין.
16
י״זואנשי העיר ההיא בטחו על חומותיה הבצורות ועל מסכנותיה המלאות בר ואוכל, ולא יראו מפני יהודה וחילו, ויחרפו ויקללו אותם.
17
י״חוישאו אנשי יהודה את קולם אל ה' אלוהי צבאות אשר הרעיש והפיל את חומות יריחו בימות יהושע בן נון בלי נשק ומגן.
18
י״טוירוצו בכל מאמצי כוחם כפראי יער על החומות, וילכדו את העיר.
19
כ׳ויכו מכה רבה ביושביה, עד כי מי הבריכה מסביב נהפכו לדם, ורוחב הבריכה כשתי חלקות שדה.
20
כ״אויסעו משם הלוך ונסוע שבע מאות וחמישים כברות ארץ, עד לבוא חרקה, והיהודים אשר בתוכה נקראו בשם טוביים.
21
כ״באך לא מצאו שם את טימוטיוס, כי עלה מעל העיר בלי עשות מאומה, אפס כי נתן מצב חזק בעיר בצורה הקרובה לה.
22
כ״גויקומו שני ראשי חיל מגדודי יהודה, דוזיטיוס וזוזיפטר, ויכו את המשמר אשר נתן טימוטיוס בתוכה לפי חרב, ומספרם כעשרת אלפים איש.
23
כ״דויפקוד יהודה אחרי כן את חילו ויחלקם לגדודים וייסע לקראת טימוטיוס ואנשי צבאו, ומספר פקודיהם היה מאה ועשרים אלף איש רגלי, ואלפיים וחמש מאות רוכבים על סוסים.
24
כ״הוישמע טימוטיוס כי קרב יהודה וחילו לבוא לקראתו, וישלח את הנשים ואת הטף וכל העבודה אל עיר קרנים, כי העיר ההיא יושבת בין הרי מצור ואין מקום לחנות עליה.
25
כ״וויהי אך ראה ראו את פאת המחנה אשר ליהודה, והנה אימה חשכה נופלת עליהם, כי ראו מלאך ה' ניצב לקראתם הרואה כל דבר.
26
כ״זוינוסו נבוכים על פני השדה אנה ואנה. ובחופזם נפלו איש בחרב רעהו.
27
כ״חוירדוף יהודה בזרוע נטויה אחריהם, ויזנב בהם עד השחיתו כשלושים אלף איש.
28
כ״טוטימוטיוס נפל בידי דוזיטיוס וזוזיפטר. ויתחנן ויבקש על נפשו ויאמר:
29
ל׳ראו כי רבים מאבותיכם ומאחיכם בידי המה, ואם תמיתוני אתם, מי יציל את נפשם ממות.
30
ל״אויהי כאשר התערב לשלחם כולם לחופשי, וירפו ממנו וישלחוהו בשלום בגלל אחיהם.
31
ל״בויפן יהודה משם מול קרנים והתרקטיון, ויצבא עליהם, ויך כעשרים וחמשת אלפים איש לפי חרב.
32
ל״גאחרי כלותו שם את פניו מול מבצר עפרון, וליזיאש בתוכו עם חיל כבד ועצום מעמים שונים.
33
ל״דוהמון בחורי כוח ניצבים מחוץ לחומות להתייצב נגד הצרים, והעיר מלאה כל כלי מלחמה.
34
ל״הובכל זאת גברה יד היהודים עליהם וילכדו את העיר, כי קראו אל ה' אלוהי צבאות השובר בזרוע כל כוח האויב, ויפילו עשרים וחמשה אלף איש ארצה.
35
ל״ומשם עברו אל קריית השיטין, ורחוקה היא מירושלים כשש מאות כברות ארץ.
36
ל״זויאמרו היהודים אשר בקרבה לאמור.
37
ל״חהאנשים האלה שלמים הם אתנו, וגם עשו עמנו רק טוב בכל התלאות אשר מצאו את אחינו, וייטיב יהודה עימהם ויברך אותם.
38
ל״טויאמר היטבתם לעשות וכה תוסיפון.
39
מ׳וישב את אנשיו ירושלימה לחוג את חג השבועות.
40
מ״אויהי כי עבר החג, ויקומו להלחם בגוגיאש שר צבא אדום.
41
מ״בוהוא נוסע לקראתם בשלושת אלפי איש רגלי ובארבע מאות פרשים.
42
מ״גויערכו איתם מלחמה ויפלו מתי מספר מאנשי יהודה.
43
מ״דודוזיטיוס היה רוכב מהיר ואיש חיל מגדוד בקינרס, ויפגע בגורגיאש ויתפשהו באדרתו, ויריצהו בזרוע עוזו לתפשו חי.
44
מ״הוירץ רכב טרָקי לקראתו, ויקצץ זרועו משכמו וישמטהו, וימלט גורגיאש עיר מורשה.
45
מ״ווהאנשים מגדוד עֶזרון לא חדלו להלחם עד כי רפתה ידם וייעפו.
46
מ״זויקרא יהודה אל ה' לעמוד לימינו ולריב את ריבו.
47
מ״חוכל העם נשאו את קולם קול גדול בלשון עמם וישירו לה'.
48
מ״טויפלו בחתף על אנשי גוגיאש, ויניסום.
49
נ׳ויאסוף יהודה אחרי כן את אנשיו וייסע לעיר עדולם.
50
נ״אויהי כי קרב יום השביעי ויתקדשו כמשפט לעשות את השבת.
51
נ״בויהי ממחרת השבת ויבואו אל יהודה ויאמרו לו.
52
נ״גנלכה נא ונאסוף את החללים לקבור אותם אל אבותם.
53
נ״דויהי בהפשיטם את בגדיהם, וימצאו על כל חלל מתחת למדו מפסילי גילולי יבנה אשר חרם הם בישראל, וידע כל העם על מה נפלו בחרב אויביהם.
54
נ״הויברכו כולם את ה' השופט בצדקה והמוציא תעלומות לאור יומם.
55
נ״וויחלו את פניו ויאמרו, אנא שא נא פשעינו והסתר פניך מחטאינו.
56
נ״זויזהר יהודה את העם ויאמר, הישמרו מכל דבר פשע, הנה עיניכם הרואות כי האנשים האלה נספו בחטאתם.
57
נ״חויקח מהם תרומה לה' אלפים דרכמונים כסף, וישלח אותם ירושלימה להקריב מהם קרבן אשם לה', ולכפר על נפשות המתים.
58
נ״טותחשב לו לצדקה, כי לולא האמין כי יעיר אלוהים את רוחו על כל ישני עפר, כי עתה תפילתו תועבה לכפר בעד המתים.
59
ס׳ובזאת הזכירם כי נוצר ה' את חסדו לכל המתים באמונתו ולמייחלים לחסדו, ויצו להקריב אשם בעדם לנקותם מפשעם.
60