ספר מקבים א (תרגום כהנא) י״גThe Book of Maccabees I (Kahana Translation) 13
א׳וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל רב לבוא לארץ יהודה להכחידה:
1
ב׳וירא את העם כי הוא רועד ופוחד ויעל ירושלימה ויקהל את העם:
2
ג׳ויעודד אותם ויאמר להם אתם ידעתם את אשר עשינו אני ואחי ובית אבי למען התורה והמקדש ואת המלחמות והמצוקות אשר ראינו:
3
ד׳בגלל זה אבדו אחי כולם בעד ישראל ואוותר אני לבדי:
4
ה׳ועתה חלילה לי לחוס על נפשי בכל עת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי:
5
ו׳אבל אנקם נקמת עמי והמקדש ונשיכם וטפכם כי חברו כל הגויים להשמיד אתכם בשנאתם:
6
ז׳ותחי רוח העם לשמע הדברים האלה:
7
ח׳ויענו בקול גדול לאמור אתה נשיאנו תחת יהודה ויונתן אחיך:
8
ט׳הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה:
9
י׳ויאסוף את כל אנשי המלחמה וימהר לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב:
10
י״אוישלח את יונתן בן אבשלום ואתו די חיל ליפו ויגרש את אשר היו בה וישאר בתוכה:
11
י״בויסע טריפון מעכו בחיל רב לבוא לארץ יהודה ויונתן אתו במשמר:
12
י״גושמעון חנה בחדיד לפני העמק:
13
י״דוידע טריפון כי קם שמעון תחת יונתן אחיו וכי עתיד הוא להתגרות אתו מלחמה וישלח אליו מלאכים לאמור:
14
ט״ובעד הכסף אשר חב אחיך יונתן לאוצר המלך לצרכיו עצרנוהו:
15
ט״זועתה שלח כסף מאה ככר ושנים מבניו לערבון לבל יסור ממנו כאשר יצא לחפשי ושלחנוהו:
16
י״זוידע שמעון כי במרמה דברו אליו וישלח לקחת את הכסף ואת הבנים פן יביא עליו שנאה גדולה מאת העם:
17
י״חכי יאמרו יען אשר לא שלחתי לו את הכסף ואת הבנים אבד:
18
י״טוישלח את הילדים ואת מאת כיכר וישקור ולא שילח את יונתן:
19
כ׳ואחרי כן בא טריפון לנחול בארץ ולהשמידה ויסב את הדרך לאדוריים ושמעון ומחנהו על ידו הלכו בכל אשר הלך:
20
כ״אוהאנשים מן המצודה שלחו אל טריפון מלאכים ויאיצו בו לבוא אליהם דרך המדבר ולשלוח להם אוכל:
21
כ״בויכן טריפון את כל פרשיו ללכת ובלילה ההוא היה שלג גדול מאוד ולא הלך מפני השלג ויסע ויבוא לגלעד:
22
כ״גוכאשר קרב לבית שקמה המית את יונתן וייקבר שם:
23
כ״דוישב טריפון וילך לארצו:
24
כ״הוישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו:
25
כ״וויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים:
26
כ״זויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור:
27
כ״חויעמד שבע פירמות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים:
28
כ״טולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים:
29
ל׳זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה:
30
ל״אוטריפון הלך במרמה עם אנטיוכוס המלך הצעיר וימיתהו:
31
ל״בוימלוך תחתיו וישם על ראשו כתר אסיה ויעש רעה גדולה בארץ:
32
ל״גוייבן שמעון את מבצרי יהודה ויקיפם במגדלים גבוהים ובחומות גדולות ובשערים ובבריחים וישם אוכל במבצרים:
33
ל״דויבחר שמעון אנשים וישלח אל דמיטריוס המלך לעשות הנחה לארץ כי כל מעשי טריפון היו חמס:
34
ל״הוישלח אליו דמיטריוס המלך כדברים האלה ויענהו ויכתוב לו את האיגרת הזאת:
35
ל״והמלך דמיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב מלכים ולזקנים ולעם היהודים שלום:
36
ל״זאת עטרת הזהב וענף התמר אשר שלחתם קבלנו ונכונים אנחנו לעשות לכם שלום רב ולכתוב לאשר על המסים לעשות לכם הנחות:
37
ל״חואשר קיימנו לכם קיים והמבצרים אשר בניתם לכם יהיו:
38
ל״טואנחנו נשא את שגיאותיהם ואת פשעיכם עד היום הזה ומס הכתר שאתם חייבים ואם שולמו מסים אחרים בירושלים לא ישולמו עוד:
39
מ׳ואם יש בכם ראויים להיכתב בין האנשים אשר אתנו יכתבו והיה בנינו שלום:
40
מ״אבשנת שבעים ומאה הוסר עול הגויים מישראל:
41
מ״בויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר צבא ונשיא היהודים:
42
מ״גבימים ההם חנה [שמעון] על גזר ויסב אותה במחנות ויעש מלכודת עיר ויקריבה לעיר ויך מגדל אחד ויכבשהו:
43
מ״דויקפצו האנשים אשר במלכודת העיר לתוך העיר ותהי מבוכה גדולה בעיר:
44
מ״הויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה קרועי בגדיהם ויצעקו בקול גדול מבקשים מאת שמעון לתת להם ימים:
45
מ״וויאמרו אל תעש לנו כרשעתנו כי אם כחסדך:
46
מ״זויעתר להם שמעון ולא נלחם אותם ויגרשם מן העיר ויטהר את הבתים אשר היו בהם האלילים ובזה בא לתוכה שר ומהלל:
47
מ״חויסר ממנה כל טומאה וישבו בה אנשים המקיימים את התורה ויבצרה ויבן לו בה בית:
48
מ״טוהאנשים מן המצודה בירושלים נעצרו לצאת ולבוא לארץ ולקנות ולמכור וירעבו מאוד ויגוועו מהם רבים ברעב:
49
נ׳ויקראו אל שמעון לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויטהר את המצודה מן השיקוצים:
50
נ״אויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל ובכפות תמרים ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות כי נשמד אויב גדול מישראל:
51
נ״בויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה:
52
נ״גויבצר הר המקדש אשר על יד המצודה וישב שם הוא ואשר אתו:
53
נ״דוירא שמעון את יוחנן בנו כי איש הוא ויעמידהו לשר כל הצבא וישב בגזר:
54