נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ׳The Gate of Unity 20
א׳והנה קודם שיבואר ענין פרטי העשר ספירות דאצילות יש להקדים ענין נקודה ספירה פרצוף כו'
1
ב׳דהיות ידוע ההפרש שבין בחינת התהו לבחינת התיקון בכלל, דעשר ספירות דתהו הן בבחינת נקודות לבד, שהן בבחינת הכתרים
2
ג׳ובעולם התיקון הוא בבחינת התחלקות כל ספירה לי', על כן ממילא נעשה בחינת התיקון
3
ד׳שהוא בחינת ההתכללות על ידי שם מ''ה כו'
4
ה׳וביאור הדברים ידוע שבחינת הנקודות הוא בחינת העצמיות טרם שמתפשט, כנקודה שהיא בלתי מתפשטת כו'
5
ו׳כמו אור מדת החסד, הנה בחינת עצמיות דמדת החסד הוא בחינת הכתר שלו
6
ז׳ואמנם אין הכוונה על בחינת העצמיות דמדת החסד כמו שהוא נטוע ומושרש בעצם הנפש שנקרא יחידה כנזכר לעיל, שהוא בחינת היולי לגמרי (כנזכר לעיל באות יו''ד וי''א)
7
ח׳אלא הכוונה הוא על בחינת גלוי הרצון לדבר חסד פרטי מן העלם חסד העצמיות ההיולי
8
ט׳שגם זה הרצון הוא בלתי התפשטות עדיין
9
י׳רק כמו שהוא בלא טעם כלל לרצון זה, למה רוצה בגלוי לחסד זה כו'
10
י״אומכל שכן שאין בו בחינת התחלקות אופנים שונים
11
י״באו גם אם שכלו מטה כלפי חסד דווקא, אין בו התחלקות אופנים שונים
12
י״גאף על פי ששכל הנוטה בעצם לחסד ולזכות, הוא בחינת חכמה שבחסד העצמי, אבל גם הוא רק בבחינת נקודה
13
י״דוכן נצח שבחסד זה הוא בא בבחינת נקודה
14
ט״וונמצא דגם שבחינת החסד העצמי הבא בגלוי כלול מי', רצון ושכל ומדות, אבל אין בהם התחלקות ניכרת
15
ט״זאלא כולן בבחינת נקודה אחד, והוא בחינת העקודים, שעקודים היו בכלי אחד כו'
16
י״זולזה בחינת עשר ספירות דתהו הן בלתי מתיחדין ומתכללין זה עם זה
17
י״חאלא הן זה תחת זה כמו שכתוב וימלוך וימת כו'
18
י״טכמו רצון העצמי שבא בגלוי חסד
19
כ׳הגם שכלול בו שכל כו', לא יתחבר עם רצון עצמי היפוכו הבא בבחינת הדין
20
כ״אגם שהוא כלול משכל הנוטה בעצם כלפי דין כו'
21
כ״בכי אין להם כלי שיוכלו להתכלל בו ב' הפכים כאלה
22
כ״גוכמו שנראה בחוש, מי ששכלו מטה כלפי חסד בעצם, לא יוכל לסבול בשום אופן למנגדו, שהוא מי ששכלו מטה כלפי דין בעצם
23
כ״ד(כמחלוקת בית שמאי ובית הלל וכהאי גוונא, דגם שמנגדו יקשה עליו ולא יוכל למצוא טעם ישתוק, אבל לא יוכל להודות ולחזור בו, להתכלל בדעה שמנגדו כלל כו')
24
כ״האבל בחינת התיקון היינו כאשר המדה בא מבחינת נקודה שלה להתפשטות חוץ מן העצמיות רצון ושכל שבה
25
כ״ודהיינו כמו מדת החסד כאשר יולד הרצון ושכל להטות כלפי חסד לזולתו מצד שעשה לו טובה
26
כ״זולא מצד בחינת עצם הטוב הבא בגלוי בהכרח מטבע הטוב שבעצמיות נפשו
27
כ״חאדרבה יוכל להיות אכזרי בטבע, ולמי שחננו והצילו ממות וכהאי גוונא ירצה להטיב, ויטה שכלו עליו תמיד לחסד וזכות כו' וכהאי גוונא
28
כ״טשזה נקרא חסד וטוב המורכב, ולא חסד פשוט ועצמי שמצד הטבע כלל
29
ל׳וכהאי גוונא יובן בהיפוכו, במדת הדין המורכב, להטות רצונו ושכלו כלפי חוב לשונאו שעשה לו רעה הרבה, גם שבעצם טבעו הוא איש חסדן ורחמן כו'
30
ל״אועל דרך זה יובן שיוכל להיות במורכב כמה מיני אופנים שונים מאד, לפי אופן דבר שמורכב בו המדות
31
ל״בכמו אהבה ושנאה התלויים בדבר כנזכר לעיל
32
ל״גהרי יוכל למצוא דבר שמצדו א' יאהבנו, ויהיה רצונו ושכלו הכל לטוב וחסד, ומצדו הב' באותו הדבר עצמו, ישנאנו ויטה רצונו ושכלו לרע ועונש
33
ל״דעד שיוכל להיות בחינת ממוצע כלול מחסד וגבורה יחד
34
ל״הכמו שכתוב באשר משפטו שם כו' על שאול שהמית את הגבעונים ועל שלא נספד כהלכה, דבר והיפוכו כאחד
35
ל״ווכן כשנשא שלמה בת פרעה, על זה אמר כי על אפי כו'
36
ל״זושיר השירים נאמר על שמחת בנין בית המקדש וכמו שכתוב ביום שמחת לבו כו'
37
ל״חשמחה וחרון אף, דבר והיפוכו כאחד
38
ל״טוכן כי יצר לב האדם רע וכו'
39
מ׳ומתחלה אמר וירא יהו״ה כי רבה רעת האדם כו' וינחם כו'
40
מ״אכמו שכתוב במקום אחר שזהו מבחינת המדות דתיקון, שהם בבחינת מורכבים
41
מ״בדהיינו בהתפשטות דבר שלא מצד העצמיות לבד
42
מ״געל כן יוכל להיות התכללות דבר והיפוכו כו'
43
מ״דוהיינו בחינת נקודה דתהו, דגם כשנעשה בהתחלקות לי', אין זה רק ספירה
44
מ״הולא פרצוף אדם, שהוא בחינת ההתכללות מכל ההפכים כו'
45
מ״ואלא בבחינת התיקון, דוקא שכל נקודה בא בהתפשטות חוץ מעצמיותה, שאז מתכללים על ידי ריבוי הכלים מכלים שונים שמורכבים בהם כו' ודי למבין
46
מ״זוזה מה שכתוב בספר יצירה טרף אש ומים ובללן זה בזה
47
מ״חדהיינו בחינת המורכב דאש ומים דוקא, ולא בעצם מהותן כו' וכמו שכתוב במקום אחר באריכות:
48
