נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״אThe Gate of Unity 21
א׳ובזה יובן כללות ענין ההתכללות דג' קוין דנאצלים, חח''ן מימין ובג''ה משמאל ודת''י באמצע כו'
1
ב׳כמו שכתוב בפרדס דפנימית הכתר הנקרא כתר שבכתר, לא נחלק לג' קוין
2
ג׳בחינת חיצוניות שבו, ממנו מתחלק לג' קוין
3
ד׳והוא מבחינת חכמה שבכתר כו', וכידוע בכונות דהגדול הגבור והנורא כו'.
4
ה׳וביאור הדברים, הנה בחינת התכללות הקוין ימין ושמאל הוא על ידי קו האמצעי דוקא
5
ו׳והענין הוא דקו הימין חח''ן, הרי החסד ענף החכמה ומובדל הימנה
6
ז׳והוא מה שנסתעף החסד מצד השכל והטעם, שמטה כלפי חסד בדבר מורכב כנזכר לעיל
7
ח׳וכן הנצח ענף החסד, מובדל הימנו. דהיינו מצד החסד יחויב בחינת הניצוח להביא החסד למעשה בפועל ממש כו'
8
ט׳וקו השמאל היפוכו, כמו שכל המטה כלפי דין שנסתעף הימנו מידת הדין כו'
9
י׳כך בינה גבורה כו' כמו שכתוב אני בינה, לי גבורה כו'
10
י״אדהחכמה נוטה לחסדים ובינה מינה דינין כו'
11
י״ב(וכמו שכתוב בעץ חיים דאבא מקור החסדים ואימא מקור כל הגבורות כו' וכידוע)
12
י״גובחינת ההתכללות דב' קוין הללו שיבואו להתחבר במקום א', הוא על ידי קו האמצעי דת''י כו'
13
י״דכמו הדעת שהוא בחינת ממוצע להטות משכל של חסד לשכל של דין, ונקרא דעת נוטה
14
ט״ו(וכמו כי יצר לב כו' שנעשה שכל וטעם לזכות, אשר תחלה היה זה השכל עצמו נוטה כלפי חוב, כמו שכתוב וירא כי רבה רעת כו' וכהאי גוונא וכמו שכתוב במקום אחר)
15
ט״זונמצא בדעת יחובר ב' שכליים הפכיים דחסד וגבורה להיות נוטה לחסד באופן זה ולדין באופן זה וכהאי גוונא, גם במקום אחד
16
י״זוכך מדת התפארת מכריע בין חסד וגבורה
17
י״חשהוא כמו הרחמים, שאינו אלא אחר מידת הדין, שעם כל זה רחמנות פוטרו, והיא מדת יעקב כידוע
18
י״טוכן בחינת יסוד ממוצע לכלול ב' הפכים דנצח והוד
19
כ׳שהוא ענין כליות יועצות הן ולאו קודם השפעת המשפיע כשצריך להשפיע עצם המדות חסד וגבורה
20
כ״אוכמו כל שיקול הדעת בא בהכרעה
21
כ״בואחר הכרעה ישקול במאזני צדק שהן נצח והוד, איך להביא השפע למקבל כו'
22
כ״גוהיינו כללות ענין קו האמצעי דת''י, שמחבר לב' קוין דימין ושמאל
23
כ״דופרטי התכללותן נקרא י''ב גבולי אלכסון כידוע, וקו האמצעי נקרא בריח התיכון שמבריח מן הקצה כו'
24
כ״הדהיינו שעולה עד בחינת פנימית הכתר, שלמעלה מהתחלקות הקוין
25
כ״ועל כן יש בכחו לחבר ולכלול ב' הקוין כו'.
26
כ״זוביאור ענין פנימית הכתר דנאצלים שנקרא כתר שבכתר (והוא בחינת כתר דעתיק יומין ואריך אנפין כו')
27
כ״חהיינו בחינת הרצון והתענוג הבא בגלוי, שנקרא אור הכתר, שגם הוא כלול מעשר ספירות
28
כ״טובחינת חכמה שבכתר זהו הטעם לרצון ונקרא טעם כמוס לרצון
29
ל׳וכן יש בו חסד ונצח
30
ל״אוהכל בבחינת הרצון שהוא בלתי מוגבל, גם שבא בגלוי מעצם העלם הרצון כנזכר לעיל
31
ל״בועל כן המדות שברצון ותענוג נקרא ימי קדם לגבי מדות שבחכמה ובינה שבאים בהגבלה כפי הגבלת השכל הגלוי בלבד כמו שיתבאר, עד בחינת מלכות שבכתר
32
ל״גומבחינת חיצוניות דכתר נחלק לג' קוין
33
ל״דמפני שבטעם הכמוס לרצון נקרא התחלקות הרצון לחסד וגבורה וממוצע כו'
34
ל״האבל בכתר שבכתר שלמעלה מטעם כמוס לרצון עדיין, רק רצון פשוט ועצמי בלא טעם כלל
35
ל״וכי אין טעם לרצון כלל, גם לא טעם כמוס
36
ל״זכענין שתוק כך עלה במחשבה כו', וכמו שכתוב במקום אחר
37
ל״חעל כן הוא למעלה מהתחלקות ימין ושמאל כו', הגם שבא בגלוי מבחינת האחרונה שבהעלם הרצון דבחינת אדם קדמון (כנזכר לעיל בסוף אות י''ט)
38
ל״טועל זה אמר והבדילה הפרוכת בין הקדש כו'
39
מ׳בחינת פרסא שבין כתר דכתר לחכמה כו'
40
מ״אוהוא בחינת קרומא דאוירא כמו שכתוב במקום אחר באריכות
41
מ״בועל כן אומר יהי רצון מלפניך, מלפני הפרסא כו'
42
מ״גלשנות מרצון של דין לרצון של חסד וכהאי גוונא כו' ודי למבין:
43
