נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל״דThe Gate of Unity 34
א׳והנה בבחינת זעיר אנפין דאצילות יש ב' מדריגות הנקרא ישראל ויעקב כידוע
1
ב׳וביאור פרטי המדריגות שבזה.
2
ג׳הנה תחלה יש להבין בטעם קריאת שם ישראל, כי שרית עם אלהי״ם כו'
3
ד׳והוא שם מ''ה שמברר ושולט על שם ב''ן כו', כי בחכמה אתברירו וכח הדכר לברר כו' האיש דרכו לכבוש כו'
4
ה׳וביאור הדברים, הנה תחלה יש להבין ההפרש בין ישראל סבא לישראל זוטא
5
ו׳שבחינת המדות שבחכמה עצמה נקרא ישראל סבא
6
ז׳ויש בזה ב' מדריגות, הא' מדות שבאור אבא, והב' מדות שבחכמה סתימאה
7
ח׳והוא הנקרא אדם קדמאה בלשון הזהר
8
ט׳וזה שכתוב מה שמו מה שם בנו כו'
9
י׳ובחינת המדות שלמטה מן החכמה נקרא ישראל זוטא, כי הם בבחינת קטנות
10
י״אלאחר שהן באין בבחינת הצמצום, והעלם עיקר עצם השכל
11
י״ברק מה שהכלי חיצוניות דנצח והוד דאבא ממשיך להוליד ולהמציא שכל לחסד ואהבה, נקרא חסד זוטא כו'
12
י״ג(וכמשל טיפה במוח האב כו', כך נאמר מה שם בנו שהוא ישראל זוטא, שנמשך לו מטיפת אבא כו' וכידוע)
13
י״דוהנה מבחינת נה''י דאבא נמשך בנה''י דאימא
14
ט״ושהוא בחינת השפעת והשפלת השגה וטעם למדת החסד כו'
15
ט״זאך בחינת נה''י דאימא מסתלקין בשעת תולדת גלוי התפעלות מדת האהבה וכהאי גוונא
16
י״זכנראה בחוש שמתקצר ומסתלק הטעם והשכל בשעת התפעלות המדה
17
י״ח(והוא ענין וראיתן על האבנים כו', שהירכים מצטננות בשעת לידה
18
י״טשנסתלקו נה''י הראשונים ונמשכים נה''י חדשים כו' כמו שכתוב במקום אחר)
19
כ׳ונקרא בחינת בקיעת יסוד דאימא להוליד המדה
20
כ״אותחלה כלולה האהבה בהעלם מכוסה בשכל, כעובר במעי אמו כו'
21
כ״באבל לאחר שנולדו המדות הרי הם כלולים מחסדים דאבא וגבורות דאימא בכללות ופרטות שלהם
22
כ״גהרי יש ג' מדריגות: בחינת מוחין דיניקה ובחינת מוחין דגדלות ראשון דאימא וגדלות שני דאבא כו' כידוע.
23
כ״דוביאור הדברים, בהיות ידוע שהמדות הם בבחינת עיבור תלת גו תלת כו'
24
כ״הדהיינו רק חיצוניות נה''י, ובהם כלול בהעלם חב''ד וחג''ת כו'
25
כ״ווהוא רק בחינת טבעיות המדות כו'
26
כ״זוביניקה מתגדלים להיות בהכנה לקבל מוחין, והוא כמו התינוק שמתגדלים אבריו מיניקת חלב אמו כידוע
27
כ״חעד שבהיותו בן ו' שנה יש במדותיו מוחין בצמצום
28
כ״טאך בבחינת הטעם ושכל לנהוג בכל דרכיו, לא מדות טבעיות כבהמה לבד כו'
29
ל׳עד היותו בן ט' שאז ראוי להוליד
30
ל״אשאז הוא בחינת גדלות המוחין יותר, דהיינו יותר מכפי המצטרך אל המדות לבד
31
ל״בוגם יוכל להיות התחלת התהוות המדה רק מצד השכל והטעם, וכשיחייב השכל להיפך יולד מדה הפכית, עד שמדותיו רק על פי השכל
32
ל״גמה שאין כן קודם לבן ט' אין בו מוחין, רק לפי המדה שכבר מוטבע בו, שיוכל להתחכם בזה
33
ל״דשזה ימצא גם בחיות ובהמות, התחכמות במדתם למצוא טרף ומזון, רק שבאדם נקרא חי שבמדבר כו' ודי למבין.
34
ל״הומבן ט' ואילך מוכן לגדלות שני דאבא
35
ל״ודהיינו שיהיה התגברות השכל על המדות (וכמו שכתוב במקום אחר בענין כי מראש צורים כו' באריכות)
36
ל״זולכך ראוי להוליד, להיות שאז כל מדה כלולה מט׳ ספירות חב''ד חג''ת נה''י
37
ל״חשכאשר נגדלו המוחין דכל מדה בבחינת חב''ד, אז ממילא יש כח בבחינת נה''י להוליד ולד, כי הא בהא תליא (כמו שכתוב למעלה באות כ''ו באריכות)
38
ל״טובהיותו בן ו' היה כל מדה כלולה מחג''ת נה''י לבד כו', שהמוחין מצומצמין מאד, רק לפי צמצום הטבעיות של המדות כו'
39
מ׳וגדלות שני, היינו מבן י''ג עד ך', שראוי למכור בנכסי אביו כו'
40
מ״אשהוא בחינת כחב''ד שבכל מדה כו', והוא בחינת הטיית הרצון בכל מדה, מלמעלה מן השכל של המדה כו'
41
מ״בעד בן ך' שהוא גדלות המוחין דמדות בשלימות
42
מ״גשיודע למכור בנכסי אביו, במוחין דאבא, שרש ומקור המדות, לשנות מרשות לרשות כו'
43
מ״דכמו על דרך משל שינויי צירופי האותיות של השכל, שבא מצד שרש ומקור של עומק השכל ממקורו העצמי דוקא
44
מ״ה(כמו שכתוב שם במשל חכם מופלג כו')
45
מ״ווהיינו בחינת ישראל, לי ראש ומוחין, דהיינו בחינת כחב''ד כו'
46
מ״זשאז הוא בחינת גדלות המוחין ביותר, שיוכל לברר לבחינת ב''ן שהוא בחינת אלהי״ם כידוע, משום דבחכמה, פנימית כח מ''ה דוקא שמבחינת הכתר דחכמה שבמדות כו', אתברירו כו'
47
מ״חוכמשל חכם גדול ביותר, שיודע העומק של השכל ממקור הראשון, יודע יותר איך לברר וללבן להוציא הטעות כו'
48
מ״טוכן חכמתו עמדה לו להתפרנס באומנות או בריוח עבודה כו', שנקרא תורתו אומנתו כו'
49
נ׳והיינו ענין האיש דרכו לכבוש כו', שהוא בחינת שם מ''ה דחכמה שמברר לב''ן כו' וזה שכתוב כי שרית עם אלהי״ם כו' ודי למבין:
50
