נר מצוה ותורה אור; שער היחוד נ״בThe Gate of Unity 52
א׳והנה בבחינת פרטות דעשר ספירות דמלכות דאצילות בבריאה אחר בקיעת המסך, הרי ידוע שבחינת כתר מלכות דבריאה הנקרא עתיק דבריאה, הוא שנמשך מבחינת מלכות דמלכות דאצילות כו', היינו בחינת הרצון והתענוג לבחינת מקור לבריאה יש מאין ממש
1
ב׳כמאמר כד סליק ברעותא למיברי עלמא, דכמו שעלה ברצונו להאציל כו' כך ירד הרצון לברוא יש מאין כו' והוא הנקרא כתר מלכות דבריאה
2
ג׳(כמו שמבואר במקום אחר בענין ישמעאל בני ברכני, אמר לו יהי רצון מלפניך כו' פירוש רבי ישמעאל כהן גדול היה בהיכל קודש קדשים דבריאה, ששם יורד אור מלכות דמלכות דאצילות להיות כתר לבריאה, על כן אמר לו בני ברכני, ואמר לו יהי רצון מלפניך כו')
3
ד׳ומבחינת התענוג והרצון הזה להיות הבריאה כו', נמשך בחכמה ובינה דרצון ותענוג הזה, ונקרא אבא ואמא דבריאה
4
ה׳ומאבא ואמא שהוא בחינת חכמה ובינה של זה הרצון והתענוג, נמשכו בחינת המדות שנקרא זעיר אנפין דבריאה
5
ו׳ומזעיר אנפין למלכות דבריאה, שהוא מקור המהוה עולם הבריאה, נשמות ומלאכים מאין ליש ממש כו'
6
ז׳ויש בעשר ספירות דבריאה גם כן בחינת אורות וכלים ולבושים והיכלות
7
ח׳וכידוע בענין ז' היכלות דבריאה, ובהיכל קודש קדשים שהוא היכל הז', שם יחוד דזעיר אנפין ונוקבה כו'
8
ט׳ומבחינת מלכות דבריאה נעשה בחינת כתר ועתיק יומין דעולם היצירה, גם כן על ידי בקיעת מסך שבין בריאה ליצירה, על דרך הנזכר לעיל במסך שבין אצילות לבריאה
9
י׳דכמו שעלה ברצונו לברוא, כך עלה ברצונו ליצירה ועשיה, רק שצריך להיות הפסק פרסא בין סוף מעשה דרצון דבריאה, לתחלת הרצון דיצירה כו'
10
י״אוכמו שכתוב לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
11
י״בוידוע דבי"ע הנקרא ג' עולמות הנפרדים מאין ליש ממש
12
י״גהיינו כדוגמת התהוות אותיות המחשבה ודבור ומעשה שבאים בבחינת יש נפרד לעצמו ממש
13
י״דכך מבחינת אותיות המחשבה דמדות דאלהי״ם דבריאה, הנקרא זעיר אנפין דבריאה כנזכר לעיל, נבראו מזה בחינת עלמין סתימין דלא אתגליין, שהן נשמות ומלאכים דעולם הבריאה מאין ליש ממש
14
ט״וכמו נשמת אברהם אוהבי מבחינת פנימיות הכלים דחסד דזעיר אנפין שבמלכות דבריאה, ומיכאל דעולם הבריאה מבחינת חיצוניות הכלים ואותיות דחסד דזעיר אנפין דבריאה כו'
15
ט״זוכן גן עדן העליון דבריאה, היינו מבחינת אור הכתר דבריאה, שהוא התענוג העליון שנקרא עתיק דבריאה, שמתצמצם בבינה שבמלכות דבריאה, שהנשמות דבריאה נהנין מזיו כו'
16
י״ז(וכידוע דאימא עילאה מקננא בכורסייא, שהוא אור בינה דאצילות, על ידי השתלשלות רבות עד בינה דמלכות דאצילות בבינה שבמלכות דבריאה כו', ועל דרך זה זעיר אנפין דאצילות מקנן ביצירה ומלכות בעשיה כו')
17
י״חוכך הוא ענין השרפים, שהם בעולם הבריאה כו', והן בני האלהי״ם שמתייצבים על יהו״ה שהוא בחינת זעיר אנפין דבריאה
18
י״טובחינת כלים דזעיר אנפין דבריאה, הוא בחינת מטטרו״ן, שרו של עולם הבריאה, שנאמר בו כי שמי בקרבו, שהוא יהו״ה דזעיר אנפין דאצילות כו'
19
כ׳(ונקרא נער אנפי זוטרי לגבי בחינת אנפי רברבי בחינת זעיר אנפין דאצילות כידוע)
20
כ״אובכלל נקרא עולם הבריאה עולם המחשבה, בחינת עלמין סתימין כו'
21
כ״ב(כמו ביו"ד נברא העולם הבא, שהוא יו"ד דמחשבה דבינה דמלכות דבריאה כו', ובה' נברא העולם הזה בחינת היצירה והעשיה)
22
כ״גועולם היצירה, עולם הדבור, עלמין דאתגליין כו'
23
כ״ד(וכמו נבואות ישעיהו בשרפים דבריאה שאומרים קדוש, ויחזקאל בחיות ואופנים שאומרים ברוך כו')
24
כ״הועל דרך הנזכר לעיל בעשר ספירות דבריאה, כך הוא בעשר ספירות דיצירה ועשר ספירות דעשיה, דרך פרטי פרטיות באורות וכלים ולבושים והיכלות כו', והתהוות המלאכים ונשמות דיצירה הוא כמו סנדלפון ודי למבין כו'
25
כ״ושכל נבואת הנביאים מבחינת נצח והוד דזעיר אנפין דיצירה כידוע
26
כ״זועל דרך זה יש מסך מפסיק בין יצירה לעשיה ובחינת מלכות דמלכות דיצירה נעשה כתר ועתיק יומין לעשיה, שזהו מה שכתוב כל אשר חפץ יהו״ה עשה
27
כ״חוהן נשמות ומלאכים דעשיה ובחינת גן עדן התחתון דעשיה, עד האופנים שמקבלים מבחינת מלכות דמלכות דעשיה כידוע
28
כ״טומבחינת שמרי האופנים, הוא שנמשך שרש השפעת גלגל המזלות, שהן שרשים של כל דומם צומח חי ומדבר שבכל אקלים, ושרשי הרכבות הד' יסודות דאש רוח מים ועפר מרוחניות לגשמיות כו'
29
ל׳וכמו ארץ מגדלת חכמים כו', כי מזל מחכים כו', עד ממגד תבואות שמש כו', עד שיש בחינת מזל דומם, כמו גדא דהר, עד מזל דומם שבדומם, על דרך שאמרו אין לך עשב שאין לו מזל
30
ל״אועל המזלות מושל בחינת מלכות דמלכות דעשיה, כידוע בענין ומלכותו בכל משלה, וכמו שכתוב וממשלתך כו' וכמו שיתבאר בעזרת השם
31
