נר מצוה ותורה אור; שער היחוד נ״גThe Gate of Unity 53
א׳ואחר כל הנזכר לעיל יובן למשכיל כללות כל ההתבוננות, מרצון הפשוט העצמי שבעצמות אור אין סוף ממש, מחמת בחינת חפץ חסד העצמי שעלה ברצונו הפשוט כו' (כנזכר לעיל באות יו"ד), עד בחינת הרצון היותר אחרון, שהוא בחינת הרצון להתהוות עולם העשיה בכלל ובפרט, שנקרא כתר ועתיק יומין דעשיה, והוא מה שכתוב כל אשר חפץ יהו״ה עשה
1
ב׳דודאי כמו שעלה ברצונו להיות חפץ ורצון להאציל, כך עלה חפץ ורצון זה לברוא, וחפץ ורצון ליצר, וחפץ ורצון לעשות, הכל היה כלול בעצם רצונו הפשוט שבעצמותו
2
ג׳על דרך משל אדם שעלה ברצונו העצמי להיות לו רצון לאיזה ענין דבר מה, שאף על פי שבפרט הרי מיד הוא בא בחילוקי רצונות ממדריגה למדריגה, עד בחינת הרצון היותר אחרון שהוא בחינת רצון לסוף מעשה ממש, מכל מקום הכל עלה בבת אחת בעצם רצונו כו', מבלי חילוק מדריגות כלל
3
ד׳(וכמו שכתוב באות ז', שאין חילוקי מדריגות בבחינת הכתרים דאבי"ע, אף על פי שבהשתלשלות מבחינת מלכות שבעליון נעשה כתר לתחתון כו')
4
ה׳כך לגבי עצמות רצונו הפשוט שבבחינת עצמות אור אין סוף, אין חילוק מדריגות בין חפץ ורצון להאציל, בין חפץ ורצון לעשות כו'
5
ו׳וזהו אני ראשון, ברצון שבמלכות דאין סוף, מקור הרצון להאציל, ואני אחרון, ברצון האחרון שבמלכות דעשיה להתהוות עולם השפל היותר אחרון, שהן האופנים והמזלות, שהמה שרשי התהוות רוחניות הד' יסודות דאש רוח מים ועפר ורוחניות דומם צומח חי הגשמיים
6
ז׳(כמו שכתוב בסוף העץ חיים) שזהו נכלל הכל במה שכתוב כל אשר חפץ יהו״ה בעצמות עשה, שכולל כל ההשתלשלות דקו, עד סוף עולם העשיה, דהיינו שכוללם יחד
7
ח׳שנקרא הכל בבחינת עשיה לבד, כי שרש האצילות ושרש העשיה שוין ממש לגבי עצמותו כו'
8
ט׳וזהו עשה בשמים, סובב הכללי דטהירו עילאה, וטהירו תתאה וארץ דבחינת ממלא כל עלמין כו', הכל בהשוואה אחת
9
י׳(כידוע דעקב דאדם קדמון שמסתיים בסוף העשיה וראשו במחשבה כללית בתחלת הקו, (וכמו באדם הראשון, שאמרו שקודם החטא היה רגליו בעשיה וראשו בבריאה (נקרא אדם דבריאה יש מאין כו')
10
י״א(והיינו וכל קומה לפניך תשתחוה כו' כמו שכתוב במקום אחר)
11
י״בוזהו עיקר המכוון בכל ההתבוננות, בכל פרט ופרט שבכל ההשתלשלות דקו, מלפני הצמצום הראשון עד סוף העשיה, רק להיות נכלל הכל באחדות הפשוטה, שהוא בבחינת עצמות אור אין סוף עד שיקבע בנפש גם בסדר השגחה אלהי״ת בפרטיות, עד הפרט היותר אחרון
12
י״גשהוא גם בעולם הגלגלים והמזלות, שהם רק מט' כלים החיצונים דמלכות דמלכות דעשיה, שהוא רק על פי רצונו הפשוט שבעצמות אור אין סוף ממש
13
י״דוכמו שאנו אומרים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו דוקא, דהיינו כרצונו הפשוט שבעצמותו ממש מטעם הנזכר לעיל
14
ט״וופירוש במשמרותיהם, היינו גם בבחינת היכלות דקליפת נוגה דעשיה, שהמזלות הקבועים ברקיע, היינו בבחינת נוגה דעשיה
15
ט״זכי עשר ספירות דעשיה בבחינת אורות וכלים והיכלות כו', הכל הוא בבחינת ביטול היש לאין בתכלית, כידוע דבהיכל קודש קדשים דעשיה שם יחוד זעיר אנפין ונוקבא דעשיה, כמו בבית המקדש שלמטה כו'
16
י״זונשמות ומלאכים דעשיה הן בתכלית הביטול כמו שכתוב וצבא השמים לך משתחוים, וכמו האופנים וחיות דעשיה
17
י״חוגם חומר וכלי האופנים בבחינת הביטול בתכלית, וכמובן במרכבת יחזקאל בחיות ואופנים דיצירה
18
י״טוכך גם במרכבה דסוסים שחורים ואדומים דזכריה בזמן הגלות, שהמלכות מלובשת בע' שרים דנוגה דעשיה, גם הם בתכלית הביטול כסוס לגבי רוכב
19
כ׳וכמו הנה יהו״ה רוכב על עב קל כו' וכמו שכתוב בזהר, כעננים למרכב כו' ועל דרך שאמר היתפאר הגרזן על החוצב בו כו'
20
כ״אוהגם שיש בהם חילוקי מדריגות בהשתלשלות רבות עד אותן שמקבלים על ידי ריבוי מסכים מבחינת אחוריים דאחוריים דאלהי״ם, ממ"ח צירופים האחרונים שנקרא אדמת בני חם, בתכלית ההסתר והצמצום בכמה מיני מסכים והבדלות עד שנקרא לבוש שק ועור, כמו אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם כו' כידוע, וכמו שאמר המבדיל כו' מכל מקום נאמר מלך אלהי״ם על גוים כו' מי לא ייראך מלך הגוים כו' שמלכותו בכל משלה
21
כ״בוראיה מבלעם, שהיה מבחינת רע דנוגה, בחינת דעת דקליפה כמו שכתוב ויודע דעת עליון כו', אמר לא אוכל לעבור את פי יהו״ה לעשות קטנה כו'
22
כ״ג(וגם מאתונו בחינת נוקבא דזעיר אנפין דקליפה, שהיא יותר קשה (כמו שיתבאר שבאת זה לעומת זה בחינת הנוקבא יותר קשה מכולם כו') כתיב ותט האתון כו' וגם בלעם אמר אם רע בעיניך אשובה לי כו')
23
כ״דוהגם שיש מהם שהן בבחינת יש נפרד גמור לומר כחי ועוצם ידי כו', כמו שר של מצרים שאמר לי יאורי כו' וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה יודעים את רבונם ומתכוונין למרוד בו, הנה זהו מבחינת ג' קליפות הטמאות לגמרי, וגם הם נכנעים לפרקים כאשר יפקוד יהו״ה עליהם
24
כ״הכמבואר בנבואת הנביאים על כמה שרי אומות העולם כו'
25
כ״ואבל בבחינת נגה, גם בבחינת נגה דעשיה שרובו רע ומיעוטו טוב, המה בבחינת ביטול תמיד, כמו הגלגלים והמזלות שהן ע' שרים דכתיב בהם גם כן וצבא השמים לך משתחוים ואומרים שירה בכל יום כו'
26
כ״זוכידוע בענין הטעם לסיבוב התמידי דחומר הגלגלים, שהוא רק מצד השירה שאומרים, בחינת הצורה ונפש הגלגל בהשתחוואה רוחנית כו' וכמו שכתוב במקום אחר ודי למבין
27
