נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ז׳The Gate of Unity 7
א׳ומעתה יש להקדים בתחלה וקודם להידיעה בפרטות כל ההשתלשלות ענין הנזכר לעיל (באות ד')
1
ב׳בחיבור הפרט עם הכלל דווקא כו'
2
ג׳בהיות ידוע לכל מעיין בספר הזוהר ובספרי הקבלה האמיתים בהשתלשלות והתלבשות הפרצופים כו' בסדר קצר ההכרחי לכל אדם לידע
3
ד׳מתחלה אחדות הפשוטה מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בסוף עולם השפל שלנו שהוא בא בחיבור וקשר אחד ממש מראש לסוף ממש כשלשלת כו' שמשתלשל מעילה לעילה כו'
4
ה׳ואור הראשון דאחדות הפשוט שנקרא עילת כל העילת הוא הנקרא ראשון או קדמון כמו שכתוב אני ראשון ואני אחרון
5
ו׳אני ראשון הוא בחינת מלכות דאין סוף אחר הצמצום הראשון הנקרא מקום פנוי כו'
6
ז׳ואני אחרון סוף הכל הוא בחינת מלכות דמלכות דעשיה מקור התהוות זה העולם השפל
7
ח׳ונעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן והיו לאחדים ממש כשלשלת שהאחרונה ביותר קשורה בהעליונה ביותר
8
ט׳וזה שכתוב ראו כי אני אני הוא, בלא שינוי מראש לסוף כלל
9
י׳והגם שידוע שיש ריבוי פרטי השתלשלות מאד מאד מראש לסוף, הנה זה כל האדם בהתבוננות כל פרטי פרטיות מראש לסוף, לחבר הכל ליחוד הכללי דאחדות הפשוט הנקרא ראשון
10
י״אוכמו שכתוב אני אני הוא ממש וכמו שכתוב אני יהו״ה לא שניתי כו'
11
י״בוזהו עיקר קוטב היסוד המוסד בהתבוננות הפרט דוקא, שיומשך הכל אל הכלל כנזכר לעיל.
12
י״גוביאור הדבר למתחילים, הנה ידוע בדרך קצרה בסדר ריבוי השתלשלות דבחינת הקו וחוט שנמשך אחר צמצום הראשון, הוא כך
13
י״דדבתחלה קודם הצמצום הראשון היה הוא ושמו בלבד כו'
14
ט״ודהיינו עצמיות אין סוף ברוך הוא ואורו וזיוו הנקרא שמו
15
ט״זהכל היה בבחינת עצמיות שלו בבחינת אין סוף ממש, והיה ממלא את כל החלל כו'
16
י״זואחר כך צמצם את עצמו ונשאר בחינת רשימו מן הצמצום שבחלל זה
17
י״חומרושם זה נמשך בחינת הקו וחוט בבחינת מקיף ופנימי כו'
18
י״טונקרא אור אין סוף שלפני הצמצום בשם טהירו עילאה ובחינת מקיף הכללי דקו זה בראשיתו נקרא טהירו תתאה כידוע
19
כ׳ואחר כך נמשך על ידי צמצום, מלכות דאין סוף להיות כתר דאדם קדמון
20
כ״אוממלכות דאדם קדמון נעשה כתר לעתיק יומין ואריך אנפין
21
כ״בוממלכות דאריך אנפין נעשה כתר לאבא ואמא וממלכות דאבא ואמא נעשה כתר לזעיר אנפין ומזעיר אנפין לנוקבא עד שממלכות דאצילות נעשה כתר לבריאה
22
כ״גוכך מבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה עד בחינת מלכות שבמלכות דעשיה סוף הכל כו'
23
כ״דונמצא סוף הכל שהוא מלכות דמלכות דעשיה, נעוץ בתחלת הכל שהוא בחינת מלכות דאין סוף שמתצמצם להיות כתר לאדם קדמון
24
כ״הכמו שכתוב בעץ חיים בהתחלתו בשער הכללים, והיינו אני ראשון ואני אחרון כנזכר לעיל
25
כ״ו(מה שאין כן בחינת עצמות אור אין סוף שלפני הצמצום לא נקרא עדיין גם בשם תחלה וסוף כי הרי הוא בחינת אור עצמות עדיין כמו שהוא טרם שנמשך בשביל השפעה למטה
26
כ״זכמו שכתוב אתה קדוש ושמך קדוש כו' כידוע)
27
כ״חוהנה אחר, היחוד
28
כ״טבהתבוננות היטב בכל פרטי ההשתלשלות מריש כל דרגין שהוא מלכות דאין סוף עד מלכות דעשיה דוקא, אזי יומשך הכל אל המקור הראשון שהוא בחינת עצמיות אור אין סוף שלפני הצמצום
29
ל׳והיינו כוונה כללית דפסוק ראשון ביחודא עילאה דקריאת שמע
30
ל״איהו״ה אחד, אחדות פשוט ממש שלפני הצמצום הראשון, שעל זה אמר בספר יצירה לפני אחד מה אתה סופר
31
ל״בלמעלה מי׳ ספירות כו' וכמאמר אנת הוא חד ולא בחושבן י׳ ספירות כו' וכידוע
32
ל״גוכוונה כללית דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ביחודא תתאה הוא בחינת מלכות דאין סוף אחר הצמצום
33
ל״דשעל זה אמר מלכותך מלכות כל עולמים, עד מלכות דעשיה שהוא ענין אני ראשון ואני אחרון הנזכר לעיל
34
ל״הוכל יחוד וחיבור דראש לסוף זה אחר ההתבוננות בפרטיות רבות שביניהם אינו רק כמו פרט אחד לגבי בחינת הכלל הכוללם יחד
35
ל״ושהוא בחינת מקיף הכללי דעגול שמקיף לקו
36
ל״זוגם הוא פרט אחד יחשב לגבי עצמיות אור אין סוף שלפני הצמצום שנקרא טהירו עילאה
37
ל״חשלמעלה מהיות גם בחינת כלל לפרט, מאחר שנקרא קדוש ומובדל בבחינת העצמיות
38
ל״טוזהו פירוש יחיד חי העולמים
39
מ׳מבחינת יחיד זה נמשך על ידי צמצום הראשון הנזכר לעיל להיות נקרא חי כל העולמים דאבי''ע שבקו בבחינת מקיף ופנימי כו' וכידוע ודי למבין.
40
מ״אואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלות זאת, הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו
41
מ״בהנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דווקא
42
מ״גלעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד
43
מ״דעד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל, שהוא השגות איכות התהוות יש מאין הגשם דגלגלים וד' יסודות הגשמיים וכל פרטי עולם הזה השפל
44
מ״הכמו שכתוב שאו מרום עיניכם, בראיה גשמיית, וראו מי ברא אלה, בגשמיות התהוותם ליש גמור ממש בצמצום היותר אחרון
45
מ״ושבזה ממש שורה בבחינת אין סוף דוקא מבחינת תחלת הכל, שהוא בחינת מלכות דאין סוף שלפני מקור האצילות
46
מ״זועל כן לא נזכר בכל ספר תהלים בשבחי גדולת יהו״ה רק בדרך פשוט, בגדולות ונפלאות מעשה יהו״ה בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיים דוקא
47
מ״חולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצילות כו'
48
מ״טמפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנזכר לעיל וכמו שכתוב אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אור אין סוף הוא הסובב כו' ודי למבין.
49
נ׳וזהו אמיתית המכוון בהתבוננות בפרט כנזכר לעיל
50
נ״א(וגם שלפי החשבון בפרטי ההשתלשלות, רחוק מאד מאד מראש לסוף, אבל באמת קרוב מאד בלי הפסק והסתר כלל באמצע
51
נ״בוכמו שכתוב אני אני הוא ומבלעדי באמצעיתא כו' ודי למבין)
52
נ״ג(וכמו שכתוב כי האלהי״ם עשה את האדם קדמאה ראשית הקו, ישר מראשו לסופו עד עקב דאדם קדמון שמסתיים בסוף העשיה בבחינת יושר
53
נ״דשהוא ההתכללות גמור מראשו לסופו, והמה בקשו חשבונות רבים בבחינת העגולים כו' בפירוד והתחלקות זה למעלה מזה כו')
54
נ״הויובן כל הנזכר לעיל בדרך קצרה מאד בבחינת הכתרים שבכל עולם
55
נ״ושאין בכתרים בחינת השתלשלות עילה ועלול בריחוק המדרגה כלל
56
נ״זכמו בחינת הרצון הפשוט שבעצמיות אור אין סוף, כמו שכתוב כשעלה ברצונו הפשוט כו', בחינת מלכות דאין סוף עצמה כשעלה במחשבה הפשוטה אנא אמלוך כו' שהוא למעלה מרצון להאציל או לברוא כו'
57
נ״חרק בחינת היולי עדיין
58
נ״טוממנו נתצמצם תחילה בחינת רצון הקדום שנקרא כתר לאדם קדמון
59
ס׳ואחר כך הרצון להאציל, בחינת כתר דאצילות בכלל
60
ס״אואחר כך הרצון לברוא, בחינת כתר שבמלכות דבריאה, ואחר כך כתר מלכות דיצירה כו' עד כתר מלכות דעשיה, הרצון לעשות
61
ס״בוכמו שכתוב כל אשר חפץ יהו״ה עשה כו'
62
ס״גומהו ההפרש באדם התחתון בבחינת רצונו ועצמותו ההיולי שהיה כלול בו ד' רצונות
63
ס״דכמו רצון לעצמות גופו לרצון לפעול ולעשות היותר אחרון, הכל משרש ומקור אחד יצא כו'
64
ס״הכך אין הפרש ממש בין בחינת רצונו הפשוט שנמשך להיות רצון להאציל, לבחינת רצונו הפשוט שנמשך להיות חפץ יהו״ה בכל אשר עשה בסוף עולם העשיה שלנו כו' ודי למבין
65
