נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ו׳The Gate of Unity 6
א׳והנה ידוע המאמר דבכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדווה מסטרא דא כו'
1
ב׳להיות שצריך להקדים בחינת הכנה בנפש לכללות הידיעה האלהי״ת בהשתלשלות דאור אין סוף באבי''ע עד שתהא הנפש בחינת כלי מוכן לזה
2
ג׳וזה אינו אלא על ידי אמצעות ב' דברים הללו דבכיה וחדווה
3
ד׳גם שהן ב' הפכים הרי באים כאחד ממש מהתבוננות אחת דווקא
4
ה׳ובזה נעשה דווקא בחינת הכנה רבה בנפש לקבוע בעצמיות שלה מכל השגות פרטיות דאור אין סוף באבי''ע
5
ו׳ואם יחסר אחד מאלה דהיינו זה בלא זה או גם שנדמה לו שיש בלבו משתיהם אבל אינם לאמיתתם ולעומקם בנפש כלל, רק דרך מעביר חיצוני בעלמא, הרי זה סימן גמור שלא נקבע בנפשו כלום, רק מרחוק מאד כו'
6
ז׳ובמעט דבר המנגד כמו בטרדא גדולה או בהרגשת עצמו ליש ביותר כו' ינתק מלבו לגמרי כו'.
7
ח׳וביאור הדברים הנה ידוע דענג ושמחה הוא בחכמה ובינה, הענג בחכמה ושמחה בבינה
8
ט׳(וזהו ההפרש בין שבת ליום טוב כידוע)
9
י׳כי ההשגה בשכל מוליד השמחה שהוא שמחת הנפש כמו שכתוב אם הבנים שמחה
10
י״אוידוע שעיקר השמחה דווקא באלהו״ת הוא, וכמו וישמחו בך דוקא
11
י״בולפי הנזכר לעיל דבהשגה לית מחשבה תפיסא ביה, אדרבה מופלא בהפלאת הערך הנבדל כו'
12
י״גוהיינו בבחינת כח מ''ה דחכמה בהעלם כנזכר לעיל
13
י״דואם כן נהפוך הוא, שאין השמחה במהותו כו'
14
ט״וכי מאחר שמשיג, אין זה אמיתתו ומהותו, רק בחינת צמצומו להוות המתהווה כו'
15
ט״זובחכמה, בחינת אין כנזכר לעיל, שם ראוי להיות השמחה, כמו שאמר וישמחו בך
16
י״זואינו כן כידוע, דהביטול היפך, השמחה בחכמה דווקא והשמחה בבינה כו'
17
י״חאך הענין הוא כידוע שבכל דבר יש היפוכו, וגם שנגלה להיפוכו ממש, אדרבה מזה עצמו נראה לעין שכל כחו אינו בא רק מכח המנגדו ממש
18
י״טולפי ערך כח המנגד כן ימצא כח היפוכו ממש, אם כן כדבר אחד ממש הוא
19
כ׳כמו הענג והצער, שלפי ערך כח התענוג בדבר מה, כן ממש לפי ערך ימצא כח התפעלות הצער, שהוא גרעון אור הענג המנגדו
20
כ״אדהיינו אם יעמוד לנגדו דבר לבטל הענג ההוא להיות מן ההיפוך כו'
21
כ״בוכן להיפך, ערך הענג מדבר מה לא יוכר רק לפי ערך הצער בהעדר אותו הדבר כו'
22
כ״גהרי כח אחד הוא ממש, רק שנחלק לב' קווין שוין ממש ושקולין
23
כ״דבלתי יטה כח קו א' על ב' אפילו כקוצו של יו״ד
24
כ״הוכן החדווה והבכיה, שלפי ערך החדווה, שהוא ענג המורגש בגלוי אלקות בהשגתו כנזכר לעיל, כך ימצא קו הב' שיוצא ממנו ומכחו דוקא
25
כ״ושהוא הבכיה על העדר גלוי האור בנפשו מצד הסתר אלהו״ת, עד שמואס בחייו ממש
26
כ״זוכל שטעם טעם ענג אלה״י בחדווה יותר, יותר יתמרמר בנפשו מהיפוכו
27
כ״חוכן להיפך, מערך עומק המרירות והבכיה למאוס בחייו הגשמים, ניכר ערך כח העונג והחדווה באלהו״ת, כמה ערך כוחו
28
כ״טכי ב' קווין הללו שקולין מאד בשווה כנזכר לעיל
29
ל׳והיינו בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דא בשקול אחד בשווה ממש
30
ל״אוכמו כן למעלה מזה בבחינת עונג הנעלם שבחכמה, שמזה בא בחינת הביטול מעצמותו לגמרי, מעומק עונג הנעלם בעצמיות שלו כו'
31
ל״בהרי היפוכו הבא מכחו הוא ענין השלכת נפשו מנגד בכל דבר המנגד לזה, שהוא נכלל בבחינת הרגשת עצמו
32
ל״גדהיינו למאוס בחייו בתכלית התבטלות האמיתית, כמו מי לי בשמים ועמך כו' כלה כו'
33
ל״דכי ב' קווין שקולים בשווה הן כנזכר לעיל ודי למבין.
34
ל״הוהנה יש בכיה למעלה מזו, והוא הבא מהעדר ההשגה מחמת עוצם הפלאת והבדלת הערך, מפני שלא יכילו כלי מוחו כו'
35
ל״וכמו זלגו עיניו דמעות דרבי עקיבא בסודות עמוקות שלא יכיל הכלי כו'
36
ל״זוהוא בבחינת הפלאת סתימא דכל סתימין, דהיינו בעצמות אור אין סוף ממש אשר בלתי מושג כלל
37
ל״חאדרבה, כל שיעמיק יותר, יותר יפלא כנזכר לעיל
38
ל״טשמזה דוקא לבו דואג ובוכה. שאינו בא רק מעוצם התענוג והתשוקה להשיג, ואינו יכול כו'
39
מ׳וידוע שזהו עיקר בחינת הכלי לבחינת חכמה ברזין דאורייתא כמו שכתוב במקום אחר בענין אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו'
40
מ״אאבל כשהיה משיג לעצמות אור אין סוף ממש, שם הוא ענין השמחה בעצמותו
41
מ״בואף על פי שהוא גלוי העונג האלה״י הבא במורגש דווקא, אבל שרשו באמת בעצמות התענוג הנעלם, שממנו יצא היפוכו שהוא הבכיה מהעדרו שהוא הפלאה והבדלה כנזכר לעיל
42
מ״גכי ב' קווין הללו שקולין גם כן בשווה ממש
43
מ״דדהיינו שלפי ערך כח עוצם וגודל התענוג שהיה מתענג בעצמות דוקא כשהיה משיגו ממש, כך ימצא כח היפוכו, שהוא הבכיה העמוקה כשלא יכילו כלי מוחו להשיג כנזכר לעיל ודי למבין.
44
מ״הונמצא סדר המדרגות בדבר והיפוכו כך הם, חדוה ושמחה מגלוי אור אלה״י המושג ממש, והיפוכו יוצא בכיה בהסתר המנגד לזה
45
מ״וולמעלה מזה בבחינת ענג וחדוה הנעלם שבכח מ''ה דחכמה בעצמות אלהו״ת המהווה כו', וכחו בהיפוכו יוצא למאוס בחייו ובחיי כל זולתו, כמו מי לי כו'
46
מ״זולמעלה גם מזה הענג והחדוה העצמיים בעצמות אלהו״ת דוקא, כמו וישמחו בך ממש בגלוי כו'
47
מ״חכוחו בהיפוכו יוצא כאשר לא יכילו כלי מוחו להכיל כו', יבכה
48
מ״ט(וכמו בכיה דאוהב הנאמן בנפשו בהפרדו, כדוד ויהונתן דאהבת נפשו אהבו, דכתיב וישקו ויבכו כו'
49
נ׳שבא מכח ריבוי אהבה בתענוג הגדול שביחודם ודבוקם כו' וכהאי גוונא)
50
נ״אובכל זה מתורץ ענין הנזכר לעיל בשמחה שבבינה וענג שבחכמה, דגם שההשגה עצמה היא בבחינת צמצום אור האלה״י שמשיגו, אבל השמחה שרשה מגיע בעצמות אלהו״ת דוקא
51
נ״בכמו הנשמות נהנין מזיו השכינה ממש בגן עדן
52
נ״גגם השגתם באה על ידי צמצום כידוע
53
נ״דוזהו וישמחו בך דוקא, והיינו חדווא בסטרא דא ובכיה היפוכה יוצא מכחה בג' מיני מדריגות הנזכר לעיל
54
נ״הוב' קווין שקולין הם בשווה ממש כנזכר לעיל
55
נ״ווזהו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, בהשגת המהוה
56
נ״זוכמו לעתיד דכתיב עין בעין נראה כו' ואמר ביום ההוא הנה אלהינ״ו זה, לנוכח, אז נגילה ונשמחה בו דווקא כידוע ודי למבין
57
נ״חאבל עכשיו כל זה בוקע ויוצא על ידי המנגד, היפוכו דוקא, שהוא הבכיה מסטרא דא
58
נ״טעד רום המעלות וכמו שכתוב בבכי יבואו דוקא, וכן הלוך ילך ובכה כו'
59
ס׳ולעתיד לבא יהיה השחוק כמו שכתוב אז ימלא שחוק פינו וכמו שכתוב במקום אחר בענין הקניגיא כו'
60
ס״אוזה שכתוב כי אתה אבינו, זה יצחק, שצחוק זה בא לעתיד מן המנגד שלו, אשר בחינת הבכיה היה בגלות כידוע.
61
ס״בובכל זה יובן טעם האמיתי לענין תיקון חצות בבכיה דוקא
62
ס״גשהוא תועלת לנפש להיות בתפילה גילוי תענוג העצמי, כמו וישמחו בך וכהאי גוונא
63
ס״דוהגם שהבכיה בתיקון חצות הוא דמעות פשוטים על חטאות נעורים וכהאי גוונא, אבל על זה אמר היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה
64
ס״הבקריאת שמע ותפילה דשחרית וערבית כו'
65
ס״ומפני שהדמעות על הריחוק שלו מעוונות וחטאים שלו מתקנים בחינת מקור הפגם, שהוא דוקא פריקות עול מלכות שמים, ובחינת גלות השכינה הוא בא בדרך פרט בכל ניצוץ אלה״י
66
ס״זוהדמעה הזאת תתקן ותעביר הפגם לגמרי ותעורר למעלה בחינת הבכיה שמנגד ובא מכח היפוכו, שהוא החדוה העצמית הנזכר לעיל
67
ס״חלהאיר בנפשו האלהי״ת בקריאת שמע ותפילה כו' להיות ממש כמו לחם לנפשו כו'
68
ס״טולהיפוך בפריקות עול, היפך הדמעה, כמו והתברך בלבבו בשרירות לבי אלך כו'
69
ע׳כעבד שמורד, שהמרידה ופריקות עול עיקר ומקור לכל שיעשה נגד רצון האדון כו':
70
ע״אוהנה על זה אמר אוילים מדרך פשעם. אלו המרדים בפריקת עול, גם שיתענו מעונותיהם בחטאות נעורים, מה יועיל, כי כל אוכל דחכמה הנזכר לעיל תתעב נפשם
71
ע״בהיפך הענג שחיה תחיה לנפשו כו'
72
ע״גוזה שכתוב ויגיעו עד שערי מות כמו שכתוב החיים והטוב, שהוא שמחה וטוב לב בענג העצמי הנזכר לעיל, והיפוכו מות ורע בפריקת עול
73
ע״דוהדמעה בתיקון חצות דווקא הוא עיקר ההכנה בנפשו להיות בתפלה כל ענין הנזכר לעיל בג' מדריגות דבכיה מסטרא דא כו'
74
ע״הואם לא, יטעה את עצמו באחד מאלה, או בכיה לבד וחדווה לבד או שאינם לאמיתתן ולעומקן
75
ע״ווהרי זה סימן שלא נגע על נפשו אור האלה״י, רק מרחוק מאד, כמו בסוד גלות השכינה בכללות נשמות ישראל
76
ע״ז(וזהו עיקר ומקור הסיבה הכללית לכל הנופלים תמיד ממדריגתם בעונג וחדוה האלהי״ת בלתי מתקיימת כלל וכלל
77
ע״חובמעט מונעים מנגדים, ינתקו חבלי התקשרות מלבו לגמרי כנזכר לעיל, כמו שכתוב אוילים מדרך פשעם כו' כל אוכל כו'
78
ע״טולזה כל אשר קרבת אלהי״ם יחפץ באמת, יעשה הכנה רבה בנפשו תמיד בתיקון חצות ובענין בכיה מסטרא דא כו' הנזכר לעיל
79
פ׳ולא יטעה את עצמו לאבד את נפשו בחנם ממש ודי למבין)
80
פ״א(ובכל זה יובן גם כן עיקר הטעם לענין הכלל הגדול בשם הרב המגיד זכרונו לברכה במרה שחורה הטבעית, שהוא כלי הכנה לעונג האמיתי במסירת נפש באחד כו' ולקבלת כל רזין כו' כמו שכתוב בקונטרס באריכות ודי למבין):
81
