תקון מדות הנפש ב׳The Improvement of the Moral Qualities 2

א׳מִדַּת הָאַהֲבָה

ב׳הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָאַהֲבָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מִן הַמִּקְרֶה שׁוּם אָדָם אֶלָּא מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹשֵׁל עַל טִבְעוֹ וְזֶה נִמְצָא מְעָט וּכְשֶׁיִּמָּצֵא הוּא מִן הַחֲסִידִים מִבְּלִי סָפֵק. וְהַחֵשֶׁק מֻרְכָּב בְּטֶבַע הָאָדָם וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גְּבִיר וְאָדוֹן יַרְחִיק הַמִּדָּה הַזֹּאת וְאַל יִתְנַהֵג בָּהּ וְיִלְעַג לָהּ כִּי הִיא מִן הַמִּדּוֹת הַגְּרוּעוֹת. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי לֹא יִגָּמְרוּ מַעַלְלֵי הַחֲכָמִים עַד שֶׁתִּמְשׁוֹל נַפְשָׁם בְּתַאֲוָתָם. וּמִי שֶׁמּוֹשֵׁל שִׂכְלוֹ בְּתַאֲוָתוֹ מְשֻׁבָּחִים מַעֲשָׂיו וְעֵקֶב הַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת בִּיאַת הַמַּדְוִים וְהָרָעוֹת. וּמִסִּמָּנֵי מִי שֶׁתַּאֲוָתוֹ גּוֹבֶרֶת עָלָיו שֶׁהוּא הֲפַכְפָּךְ וְאֵינוֹ עוֹמֵד עַל דָּבָר כָּל שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה גּוֹבֵר עַל מִזְגּוֹ טֶבַע הַדָּם וְיָמָיו יְמֵי הַבַּחֲרוּת וְהַזְּמָן זְמַן הַקַּיִץ אָז תִּגְבַּר עָלָיו הַמִּדָּה הַזֹּאת. וְרָאוּי לֶחָכָם שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּהּ וְאַל יִתְנַהֵג בָּהּ כִּי הִיא מְבִיאָה לִידֵי הֶזֵּק גָּדוֹל שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁאֵרַע לְבַעַל הַמִּדָּה הַזֹּאת מִן הַבּוּז וְהַשִּׁפְלוּת וְהַכְּנִיעָה לִפְנֵי אוֹהָבָהּ. וְאַחַר כֹּל זֶה אַחֲרִיתָהּ רָעָה כְמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן אַמְנוֹן וְתָמָר מַה שֶּׁקָּרָהוּ מִפְּנֵי שֶׁנָּטָה אַחַר תַּאֲוָתוֹ.

ג׳וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בַּמִּדָּה הַזֹּאת כִּי אִם בַּעֲבוֹדַת אֱלֹקָיו וּבְתוֹרָתוֹ כמ"ש (תְּהִלִּים א. ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וְאָמַר עוֹד (שָׁם קי"ט צ"ז) מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. וְעַל כָּל פָּנִים מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בְּעִנְיַן הַחָכְמָה וְהַמּוּסָר יִהְיוּ מַבְדִּילִים בֵּינוֹ וּבֵין הַתַּאֲוָה. וְאָמַר הֶחָכָם כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל עֵצָה מִבְּנֵי אָדָם עַל כָּל דָּבָר וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁתִּשְׁאַל הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְאַל תַּקְרִיבֵהוּ אֶל תַּאֲוָתְךָ כִּי הַתַּאֲוָה אוֹיֶבֶת הַלֵּב. וְאָמַר מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ יִפָּסֵד, וּמִי שֶׁיַּמְרֶה אוֹתָהּ יִגְבָּר. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת בּוֹחֲרִים בָּהּ כְּסִילֵי בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי קִרְבַת עֲרֵבוּתָהּ. וּמַה שֶּׁבּוֹחֲרִים בּוֹ מִן הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה וּשְׁמִיעַת הַנּוֹגְנִים הָעֲרֵבִים וּשְׁמִיעַת הַקּוֹל הֶעָרֵב וְאֵינָם שָׂמִים עַל לֵב מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם מִן הַדְּאָגָה וְהַמַּדְוִים וְעַל כֵּן הֵמָּה נוֹטִים אַחֲרֵי טִבְעָם לְהַשִּׂיג הַתַּאֲוָה הַנִּמְצֵאת וּכְמ"ש (מִשְׁלֵי י"ג י"ט) תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לַנֶּפֶשׁ.

ד׳וְהֵם נוֹטִים מִדַּרְכֵי הַחָכְמָה וְהָעֲבוֹדָה מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂגַת הֲנָאוֹתָם וּנְעִימוּתָם רָחוֹק מִדַּעְתָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם הִיא רְחוֹקָה וְאֵינָהּ רְחוֹקָה, אַךְ הִיא קְרוֹבָה וְהִיא רְחוֹקָה מִדַּעְתָּם וְצָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בַּמִּדָּה הַזֹּאת ר"ל מֵאַהֲבָה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י"א א) וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ. וּבְנַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א כ י"ז) כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ. וּבִקְרוֹבָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כ"ט י"ח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. וּבְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ד ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ. וּבְרֵעֵהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁאָמַר דָּוִד בִּיהוֹנָתָן (ש"ב א כ"ו) נָעַמְתָּ לִי מְאֹד... מֵאַהֲבַת נָשִׁים. וּבְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ה י"ט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וּבַחָכְמָה כְּמ"ש (שָׁם כ"ט ג) אִישׁ אוֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו.

ה׳וּמִמּוּסַר הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁיַּרְאֶה הָאָדָם אוֹתָהּ לְכָל בְּנֵי אָדָם וְאָמַר מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אָהוּב עִם בְּנֵי אָדָם יִתְנַהֵג עִמָּם בַּמּוּסָר הַטּוֹב. וְהַהֲנָאָה מְבִיאָה לִידֵי אַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁהַנֶּזֶק מֵבִיא לִידֵי הַשִּׂנְאָה. וּמֵחֶלְקֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת בַּקָּשַׁת הַגְּדוֹלוֹת וְהַתַּאֲווֹת הָרְחוֹקוֹת וְרָאוּי לָאָדָם הַנִּלְבָּב לְיַסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם. וּמִמַּה שֶּׁאָמְרוּ אַנְשֵׁי הַשִּׁיר בַּתַּאֲוָה וְכַאֲשֶׁר תִּגְבַּר הַמִּדָּה הַזֹּאת עַל הַנֶּפֶשׁ יִתְבַּטְּלוּ הַחוּשִׁים וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ בַּמֶּה שֶּׁהוּא בּוֹ מִן הַטָּעוּת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו (יְשַׁעְיָה כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרָע טוֹב וְלַטּוֹב רַע וְאָמַר הֶחָכָם אַהֲבָתְךָ הַדָּבָר מְעַוֶּרֶת עֵינֶיךָ וְאוֹטֶמֶת אָזְנֶיךָ. וְחָכָם אֶחָד כָּתַב לְחָכָם אַחֵר בְּעִנְיַן הֶכְרֵחַ הַתַּאֲוָה וְאָמַר: לֹא תַּגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב עַד שֶׁתִּסְבֹּל הַרְבֵּה מִמַּה שֶׁתִּשְׂנָא, וְלֹא תִּנָּצֵל מִמַּה שֶׁתִּשְׂנָא עַד שֶׁתִּסְבֹּל הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב.

ו׳מִדַּת הַשִּׂנְאָה

ז׳הַשַּׁעַר הַב' בְּמִדַּת הַשִּׂנְאָה. צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי מִי שֶׁיִּשְׂנָא בְּנֵי אָדָם יִשְׂנְאוּהוּ גַּם הֵם. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת כְּשֶׁתִּגְבַּר עַל נֶפֶשׁ אָדָם הִיא מַזֶּקֶת אוֹתָהּ הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁמַּגִּיעַ עִנְיָנָהּ לִשְׂנֹא אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר בָּהֶם חַיֵּי רוּחוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר מְבִיאָה אֵלָיו מִן הַהֶזֵּק מִשִּׂנְאַת בְּנֵי אָדָם וּכְשֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם שָׁמַיִם תָּשׁוּב לְשִׂנְאָה גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה יָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמַר בְּאַמְנוֹן (ש"ב י"ג ט"ו) וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה. וּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ לְדָבָר יִפְנֶה עֵת פְּנוֹתוֹ. וְאֵין צָרִיךְ שֶׁתַּאֲמִין בַּעֲצַת הַשּׂוֹנֵא וְהָאוֹיֵב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ"ז ו) נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא. וּמִסְּעִיפֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הַהִתְהַפְּכוּת וּכְבָר יָדַעְתָּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמִּדָּה הַזֹּאת וּגְנוּת בְּעָלֶיהָ.

ח׳וּכְבָר אָמְרוּ כִּי הַהֲפַכְפָּךְ אֵינוֹ עוֹמֵד בְּעִנְיָן, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ אוֹהֵב, וְעִנְיָנָיו מִשְׁתַּנִּים תָּמִיד וְאֵין הַדְּאָגָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ. וְדוֹמֶה לְמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שָׁם י"ב כ"ז) לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ. וְתֵדַע כִּי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם מַרְאִים הָאַהֲבָה בְּמִלּוֹתָם וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שׂוֹנְאִים גְּמוּרִים בַּמַּצְפּוּנִים וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא תַּאֲמִין בָּהֶם כְּמ"ש (שָׁם כ"ו כ"ד) (בִּשְׂפָתָיו) [בִּשְׂפָתוֹ] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּחֲלִיק לְךָ לְשׁוֹנוֹ וּמְדַבֵּר לְךָ רַכּוֹת אַל יַטֶּה לִבְּךָ אֵלָיו כְּמ"ש (שָׁם כ"ו כ"ה) כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֵן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע תּוֹעֲבוֹת בְּלִבּוֹ. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁהֶרְאָה יוֹאָב לְאַבְנֵר וְלַעֲמָשָׂא שָׁלוֹם וְאַהֲבָה עַד שֶׁהֲרָגָם. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל אֶת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם עַד שֶׁהֲרָגוֹ. וְאָמְרוּ מִי שֶׁזָּרַע הַשִּׂנְאָה יִקְצוֹר הַחֲרָטָה וּמִי שֶׁהוּא נוֹהֵג הַמִּנְהָג הַזֶּה מֵרֹעַ לֵב בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי אָדָם כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּנְהַג כֵּן בֵּינוֹ וּבֵין אֱלֹקָיו וּכְאִלּוּ הוּא מְפַתֶּה אוֹתוֹ בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְלִבּוֹ עִנְיָן אַחֵר. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ל"ח ל"ו) וַיְּפַתוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וּשְׁאָר הָעִנְיָן. וְסוֹקְרַאט הָיָה מְצַוֶּה תַּלְמִידָיו הִשָּׁמְרוּ מִמִּי שֶׁיִּשְנָאֵהוּ לְבַבְכֶם כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם כַּמַּרְאוֹת וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי כ"ז י"ט) כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם וְהַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַוּוֹת. וְהָרַע שֶׁבְּמִינֵי הַשִּׂנְאָה וְהַקָּשָׁה שֶׁבָּהּ — שִׂנְאַת הַקִּנְאָה. וּבְסֵפֶר הַקּוֹטִי: הַטּוֹב שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁתַּחֲשׁוֹב בּוֹ עַל עִנְיַן שׂוֹנְאֶיךָ, שֶׁתָּשִׁיב אֶל אַהֲבָתְךָ אִם תּוּכַל.

ט׳מִדַּת הָרַחֲמִים

י׳הַשַּׁעַר הַג' מִן הַחֵלֶק הַב' נְדַבֵּר בּוֹ עַל עִנְיַן מִדַּת הָרַחֲמִים מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיֶה הַמִּדָּה הַזֹּאת מִן הַמִּדּוֹת הָרְאוּיוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּכְלָלָהּ עִם הַי"ג מִדּוֹת הַמְיֻחָסוֹת אֶל הַבָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהֶם יֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּדָּבָר כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרָב חֶסֶד נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וַחֲטָאָה. וְרָאוּי לָאָדָם הֶחָסִיד שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהֶם כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּכְמוֹ שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו כֵּן רָאוּי לוֹ לְרַחֵם עַל מִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא י"ט י"ח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. וְזֹאת הַמִּדָּה כְּלָל גָּדוֹל הִיא בַּתּוֹרָה וּמְשֻׁבַּחַת עַד מְאֹד וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ חָלַק אוֹתוֹ לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים וְהִכִּירָם בָּהּ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ בְּיוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו. וְרָאוּי לַמַּשְׂכִּיל שֶׁתִּהְיֶה מִדַּת רַחֲמִים וְהַחֲנִינָה תְּקוּעָה בְּנַפְשׁוֹ וְנִמְצֵאת בּוֹ כָּל הַיָּמִים.

י״אוְאָמַר הֶחָכָם מִן הַנְּדִיבוּת שֶׁיַּעֲמֹד הָאָדָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֲנִינָה וּבְדִבְרֵי שְׁלֹמֹה ע"ה מְצַוֶּה עַל הָרַחֲמִים וְהַחֲנִינָה כמ"ש (מִשְׁלֵי כ"ד י"א) הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת. וּמַמַּעֲלַת הַמִּדָּה הַזֹּאת אֵצֶל הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בָּהּ עִם כָּל בְּרוּאָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קמ"ה ט) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וּבְסֵפֶר הַקּוֹטִי אוֹמֵר: אַל תִּקְצַר מֵהַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת בְּכָל יְכָלְתְּךָ. וְאָמַר: אַל תִּבְזֶה הָעֲנִיִּים כִּי גּוֹאֲלָם חָזָק. וְאָמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּבּוֹתָם מְרַחֲמִים וּנְמוּכִים. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם — יִהְיֶה מוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עָלָיו.

י״במִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת

י״גהַשַּׁעַר הַד' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת וְהִיא מִדָּה רָעָה עַד מְאֹד וְאֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת בָּאֲנָשִׁים הַצַּדִּיקִים וְלֹא בַּחֲשׁוּבִים אַךְ תִּהְיֶה בְּמִי שֶׁטִּבְעָם בְּטֶבַע צְבוּעִים כְּמוֹ הָאַרְיֵה שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם וְלֹא חוֹנֵן וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דְּבָרִים כ"ח ג) גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְגוֹ'. וְזֹאת הַמִּדָּה מְגֻנָּה עַד מְאֹד מִעוּטָהּ וְרֻבָּהּ וְתִהְיֶה כְּשֶׁתֶּחְזַק הַנֶּפֶשׁ הַכַּעֲסָנִית עַל הָאָדָם וְהַמִּדָּה הַזֹּאת תִּהְיֶה בַּנֶּפֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׂגֶת בָּהּ הַנְּקָמָה מִן הָאוֹיְבִים. וְאֵינָהּ מְגֻנָּה כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהַגִּיעַ בַּמִּדָּה הַזֹּאת עַד תַּכְלִית וְלֹא לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה טוֹב וּכְמ"ש (מִשְׁלֵי כ"ד י"ז) בִּנְפוֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח. וּמִי שֶּׁמִּתְנַהֵג בָּהּ לְהָרַע לַחֲבֵרוֹ וְלִגְזוֹל מִמֶּנּוּ בְּלֹא עָווֹן מְגֻנֶּה עַד מְאֹד וּבִכְמוֹתָם אָמַר דָּוִד עָ"ה (תְּהִלִּים קכ"ד א־ג) לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת אֶלָּא בָּרְשָׁעִים מ"ש (מִשְׁלֵי י"ב י) וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. וְאָמַר אַפְּלָטוֹן בְּעִנְיַן הַנְּקָמָה מִי שֶׁרוֹצֶה לִנְקֹם מֵאוֹיְבוֹ יוֹסֵף מַעֲלָה יְתֵרָה בְּעַצְמוֹ.