תקון מדות הנפש ג׳:א׳The Improvement of the Moral Qualities 3:1
א׳מִדַּת הַשִּׂמְחָה
1
ב׳הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הַג' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה זֹאת הַמִּדָּה תִּמְצָא בִּקְצָת בְּנֵי אָדָם עַל פָּנֶיהָ נֶחְלָקִים יֵשׁ מִמֶּנָּה שֶׁתִּהְיֶה טִבְעִית וְזֶה יִהְיֶה בְּמִי שֶׁטִּבְעוֹ חַם וְלַח כְּטֶבַע הַדָּם וְכָל שֶׁכֵּן לְאָדָם שֶׁתַּאֲווֹתָיו מִזְדַּמְּנוֹת לוֹ תָּדִיר וְלֹא עָבְרָה עָלָיו דְּאָגָה מִזְּמַן אָרֹךְ וְנִצַּל מִן הַדְּבָרִים הַמַּעֲצִיבִים וְדִין הוּא לְמִי שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁתִּרְאֶה בְּטִבְעוֹ אוֹתוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת וְתִהְיֶה גֶּהָתוֹ טוֹבָה וְגוּפוֹ בָּרִיא וְאֵין הַזִּקְנָה מְמַהֶרֶת אֵלָיו וּכְמ"ש בּוֹ (מִשְׁלֵי י"ז כ"ב) לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה.
2
ג׳וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁתִּהְיֶה מִקְרִית עִם הַשָּׂגַת הַתַּאֲוָה וְהַגָּעַת מִשְׁאָל וּמִמֶּנָּהּ שֶׁיִּהְיֶה שְׂחוֹק תָּדִיר לְלֹא עִנְיָן וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּצְטָרֵף לָזֶה דַּעַת קַלָּה וכמ"ש בּוֹ (קֹהֶלֶת ז ו) כְּקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחוֹק הַכְּסִיל. וּכְבָר נֶאֱמַר כִּי מֵאוֹתוֹת הַשּׁוֹטֶה שָׂחֳקוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי בּוֹ הַשְּׂחוֹק.
3
ד׳וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת הַמִּדָּה הַזֹּאת בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל אָדָם הֵם שֶׁנַּפְשׁוֹתָם נִמְלֶטֶת מִן הַחוֹנֵף הַזַּכּוֹת וְהַבָּרוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת אֶל הַמַּלְכוּת הָעוֹלוֹת אֶל הַמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאַר בְּנֵי אָדָם, רָצָה לוֹמַר נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּנֹעַם שָׁלֵם בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּפְרִישׁוּתָם כְּמ"ש (תְּהִלִּים ל"ב י"א) שִׂמְחוּ בַּיְיָ וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. וְאֵין רָאוּי לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּסָר לְהִתְנַהֵג בִּשְׂחוֹק בַּמּוֹשָׁבוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת מִפְּנֵי שֶׁאוֹמַר מִי שֶׁרֹב שְׂחוֹקוֹ, מִתְמַעֵט מוֹרָאוֹ וְהַשְּׂחוֹק מֵסִיר הָדָר מִפָּנִים. וּכְמוֹ שֶׁהַדְּאָגָה כְּשֶׁהִיא גּוֹבֶרֶת גּוֹרֶמֶת הַבְּכִי כֵּן הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁהִיא גּוֹבֶרֶת מַרְאָה הַשְּׂחוֹק.
4
ה׳וּמִמַּה שֶּׁרָאוּי לְדַעְתָּן שֶׁיֵּדָעֵהוּ כִּי הַמִּדָּה הַזֹּאת וְזוּלָתָהּ אֵינֶנָּהּ בְּטֶבַע הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֵּר עַל דַּעַת גַּ'אלִינוּס אַךְ הִיא בְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהָרְאָיָה עַל זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הַשְּׂחוֹק יֶאֱרַע עִם הָעִנְיָנִים הַמְשַׂחֲקִים וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יוּכַל הָאָדָם לִמְשׁוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׂחַק וְכֵן נֶאֱמַר עַל הַכַּעַס וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת הַדּוֹמוֹת לָאֵלֶּה. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתַּסְכִּית נַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית לְנַפְשׁוֹ הַמְדַבֶּרֶת ר"ל שֶׁיַּנְהִיג שִׂכְלוֹ אֶת טִבְעוֹ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה כֵּן אָז יִהְיֶה נִמְנֶה עִם גְּדוֹלֵי בְּנֵי אָדָם. וּמִמַּה שֶּׁאָמַר סוֹקְרַאט: הַדָּבָר שֶׁהַשִּׂמְחָה בּוֹ הוּא שֶׁהָאֵבֶל עָלָיו. וּבְמוּסָר אַרִיגְ'אָנֵס בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה: הַשִּׂמְחָה לַלֵּב חַיִּים וּמַעֲלָה, וְהַדְּאָגָה דּוֹחַק וַאֲבַדּוֹן.
5