תקון מדות הנפש ב׳:ד׳The Improvement of the Moral Qualities 2:4
א׳מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת
1
ב׳הַשַּׁעַר הַד' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת וְהִיא מִדָּה רָעָה עַד מְאֹד וְאֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת בָּאֲנָשִׁים הַצַּדִּיקִים וְלֹא בַּחֲשׁוּבִים אַךְ תִּהְיֶה בְּמִי שֶׁטִּבְעָם בְּטֶבַע צְבוּעִים כְּמוֹ הָאַרְיֵה שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם וְלֹא חוֹנֵן וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דְּבָרִים כ"ח ג) גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְגוֹ'. וְזֹאת הַמִּדָּה מְגֻנָּה עַד מְאֹד מִעוּטָהּ וְרֻבָּהּ וְתִהְיֶה כְּשֶׁתֶּחְזַק הַנֶּפֶשׁ הַכַּעֲסָנִית עַל הָאָדָם וְהַמִּדָּה הַזֹּאת תִּהְיֶה בַּנֶּפֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׂגֶת בָּהּ הַנְּקָמָה מִן הָאוֹיְבִים. וְאֵינָהּ מְגֻנָּה כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהַגִּיעַ בַּמִּדָּה הַזֹּאת עַד תַּכְלִית וְלֹא לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה טוֹב וּכְמ"ש (מִשְׁלֵי כ"ד י"ז) בִּנְפוֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח. וּמִי שֶּׁמִּתְנַהֵג בָּהּ לְהָרַע לַחֲבֵרוֹ וְלִגְזוֹל מִמֶּנּוּ בְּלֹא עָווֹן מְגֻנֶּה עַד מְאֹד וּבִכְמוֹתָם אָמַר דָּוִד עָ"ה (תְּהִלִּים קכ"ד א־ג) לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת אֶלָּא בָּרְשָׁעִים מ"ש (מִשְׁלֵי י"ב י) וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. וְאָמַר אַפְּלָטוֹן בְּעִנְיַן הַנְּקָמָה מִי שֶׁרוֹצֶה לִנְקֹם מֵאוֹיְבוֹ יוֹסֵף מַעֲלָה יְתֵרָה בְּעַצְמוֹ.
2