תקון מדות הנפש ב׳:א׳The Improvement of the Moral Qualities 2:1
א׳מִדַּת הָאַהֲבָה
1
ב׳הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָאַהֲבָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מִן הַמִּקְרֶה שׁוּם אָדָם אֶלָּא מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹשֵׁל עַל טִבְעוֹ וְזֶה נִמְצָא מְעָט וּכְשֶׁיִּמָּצֵא הוּא מִן הַחֲסִידִים מִבְּלִי סָפֵק. וְהַחֵשֶׁק מֻרְכָּב בְּטֶבַע הָאָדָם וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גְּבִיר וְאָדוֹן יַרְחִיק הַמִּדָּה הַזֹּאת וְאַל יִתְנַהֵג בָּהּ וְיִלְעַג לָהּ כִּי הִיא מִן הַמִּדּוֹת הַגְּרוּעוֹת. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי לֹא יִגָּמְרוּ מַעַלְלֵי הַחֲכָמִים עַד שֶׁתִּמְשׁוֹל נַפְשָׁם בְּתַאֲוָתָם. וּמִי שֶׁמּוֹשֵׁל שִׂכְלוֹ בְּתַאֲוָתוֹ מְשֻׁבָּחִים מַעֲשָׂיו וְעֵקֶב הַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת בִּיאַת הַמַּדְוִים וְהָרָעוֹת. וּמִסִּמָּנֵי מִי שֶׁתַּאֲוָתוֹ גּוֹבֶרֶת עָלָיו שֶׁהוּא הֲפַכְפָּךְ וְאֵינוֹ עוֹמֵד עַל דָּבָר כָּל שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה גּוֹבֵר עַל מִזְגּוֹ טֶבַע הַדָּם וְיָמָיו יְמֵי הַבַּחֲרוּת וְהַזְּמָן זְמַן הַקַּיִץ אָז תִּגְבַּר עָלָיו הַמִּדָּה הַזֹּאת. וְרָאוּי לֶחָכָם שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּהּ וְאַל יִתְנַהֵג בָּהּ כִּי הִיא מְבִיאָה לִידֵי הֶזֵּק גָּדוֹל שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁאֵרַע לְבַעַל הַמִּדָּה הַזֹּאת מִן הַבּוּז וְהַשִּׁפְלוּת וְהַכְּנִיעָה לִפְנֵי אוֹהָבָהּ. וְאַחַר כֹּל זֶה אַחֲרִיתָהּ רָעָה כְמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן אַמְנוֹן וְתָמָר מַה שֶּׁקָּרָהוּ מִפְּנֵי שֶׁנָּטָה אַחַר תַּאֲוָתוֹ.
2
ג׳וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בַּמִּדָּה הַזֹּאת כִּי אִם בַּעֲבוֹדַת אֱלֹקָיו וּבְתוֹרָתוֹ כמ"ש (תְּהִלִּים א. ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וְאָמַר עוֹד (שָׁם קי"ט צ"ז) מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. וְעַל כָּל פָּנִים מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בְּעִנְיַן הַחָכְמָה וְהַמּוּסָר יִהְיוּ מַבְדִּילִים בֵּינוֹ וּבֵין הַתַּאֲוָה. וְאָמַר הֶחָכָם כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל עֵצָה מִבְּנֵי אָדָם עַל כָּל דָּבָר וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁתִּשְׁאַל הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְאַל תַּקְרִיבֵהוּ אֶל תַּאֲוָתְךָ כִּי הַתַּאֲוָה אוֹיֶבֶת הַלֵּב. וְאָמַר מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ יִפָּסֵד, וּמִי שֶׁיַּמְרֶה אוֹתָהּ יִגְבָּר. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת בּוֹחֲרִים בָּהּ כְּסִילֵי בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי קִרְבַת עֲרֵבוּתָהּ. וּמַה שֶּׁבּוֹחֲרִים בּוֹ מִן הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה וּשְׁמִיעַת הַנּוֹגְנִים הָעֲרֵבִים וּשְׁמִיעַת הַקּוֹל הֶעָרֵב וְאֵינָם שָׂמִים עַל לֵב מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם מִן הַדְּאָגָה וְהַמַּדְוִים וְעַל כֵּן הֵמָּה נוֹטִים אַחֲרֵי טִבְעָם לְהַשִּׂיג הַתַּאֲוָה הַנִּמְצֵאת וּכְמ"ש (מִשְׁלֵי י"ג י"ט) תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לַנֶּפֶשׁ.
3
ד׳וְהֵם נוֹטִים מִדַּרְכֵי הַחָכְמָה וְהָעֲבוֹדָה מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂגַת הֲנָאוֹתָם וּנְעִימוּתָם רָחוֹק מִדַּעְתָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם הִיא רְחוֹקָה וְאֵינָהּ רְחוֹקָה, אַךְ הִיא קְרוֹבָה וְהִיא רְחוֹקָה מִדַּעְתָּם וְצָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בַּמִּדָּה הַזֹּאת ר"ל מֵאַהֲבָה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י"א א) וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ. וּבְנַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א כ י"ז) כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ. וּבִקְרוֹבָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כ"ט י"ח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. וּבְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ד ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ. וּבְרֵעֵהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁאָמַר דָּוִד בִּיהוֹנָתָן (ש"ב א כ"ו) נָעַמְתָּ לִי מְאֹד... מֵאַהֲבַת נָשִׁים. וּבְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ה י"ט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וּבַחָכְמָה כְּמ"ש (שָׁם כ"ט ג) אִישׁ אוֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו.
4
ה׳וּמִמּוּסַר הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁיַּרְאֶה הָאָדָם אוֹתָהּ לְכָל בְּנֵי אָדָם וְאָמַר מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אָהוּב עִם בְּנֵי אָדָם יִתְנַהֵג עִמָּם בַּמּוּסָר הַטּוֹב. וְהַהֲנָאָה מְבִיאָה לִידֵי אַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁהַנֶּזֶק מֵבִיא לִידֵי הַשִּׂנְאָה. וּמֵחֶלְקֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת בַּקָּשַׁת הַגְּדוֹלוֹת וְהַתַּאֲווֹת הָרְחוֹקוֹת וְרָאוּי לָאָדָם הַנִּלְבָּב לְיַסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם. וּמִמַּה שֶּׁאָמְרוּ אַנְשֵׁי הַשִּׁיר בַּתַּאֲוָה וְכַאֲשֶׁר תִּגְבַּר הַמִּדָּה הַזֹּאת עַל הַנֶּפֶשׁ יִתְבַּטְּלוּ הַחוּשִׁים וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ בַּמֶּה שֶּׁהוּא בּוֹ מִן הַטָּעוּת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו (יְשַׁעְיָה כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרָע טוֹב וְלַטּוֹב רַע וְאָמַר הֶחָכָם אַהֲבָתְךָ הַדָּבָר מְעַוֶּרֶת עֵינֶיךָ וְאוֹטֶמֶת אָזְנֶיךָ. וְחָכָם אֶחָד כָּתַב לְחָכָם אַחֵר בְּעִנְיַן הֶכְרֵחַ הַתַּאֲוָה וְאָמַר: לֹא תַּגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב עַד שֶׁתִּסְבֹּל הַרְבֵּה מִמַּה שֶׁתִּשְׂנָא, וְלֹא תִּנָּצֵל מִמַּה שֶׁתִּשְׂנָא עַד שֶׁתִּסְבֹּל הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב.
5