תקון מדות הנפש ה׳:ד׳The Improvement of the Moral Qualities 5:4

א׳מִדַּת הַמֹּרֶךְ

ב׳הַשַּׁעַר הַד' מִן הַחֵלֶק הַה' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַמֹּרֶךְ. הַמִּדָּה הַזֹּאת יוֹתֵר מַה שֶּׁתִּמְצָא בַּנְּפָשׁוֹת הַפְּחוּתוֹת הַדַּלּוֹת הַנְּמִבְזוֹת, וְהִיא מִדָּה מְגֻנָּה. וְצָרִיךְ הַמַּשְׂכִּיל לְהִזָּהֵר מִמֶּנָּה וְאַל יַרְגִּיל בָּהּ. וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיקָהּ מִנַּפְשׁוֹ וְלַהֲסִירָהּ מֵעָלָיו מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְבִיאָה שׁוּם תּוֹעֶלֶת. אֲבָל הִיא מְבִיאָה הַגְּנוּת וְהַשֵּׁם הָרָע וְגוֹרֶמֶת לִפְחִיתוּת וְלִגְרִיעוּת. וְהָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים אַנְשֵׁי הַלְּבָבוֹת הֵם מוֹאֲסִים אוֹתָהּ וְגוֹעֲלִים בָּהּ, אַחַר שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֹחַ הַכָּרָתָם וּתְבוּנָתָם בְּדַרְכֵי הַנְהָגָתָהּ בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר תִּהְיֶה בָּהֶם גּוֹרֶמֶת לְהַצָּלָה מִן הַסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

ג׳וּמִסְּעִיפֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הָעַצְלָה אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ כְּבָר. וּכְבָר מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהּ מִן הַגְּנוּת וְהַחֶרְפָּה וּמַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם שְׁלֹמֹה עָ"ה (מִשְׁלֵי כ"ו ט"ו) טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלַּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו. וְזֶה תַּכְלִית הַחֶרְפָּה וְהַגְּנוּת. וְהַדָּבָר הַיָּדוּעַ מִן הֶעָצֵל וְרַךְ הַלֵּבָב שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא אֵלֵךְ מֵעִיר אֶל עִיר מִפְּנֵי פַּחַד הַלִּסְטִים וְהַחַיּוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ו י"ג) אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדֶּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחוֹבוֹת. וְלֹא אֶתְעַסֵּק בַּשְׁחוֹרָה שֶׁלֹּא אַפְסִיד וְלֹא אֶתְעַנֶּה שֶׁלֹּא אֶחֱלֶה וְלֹא אֶתֵּן בִּצְדָקָה שֶׁלֹּא אִוָּרֵשׁ. וְהַדּוֹמֶה לָזֶה מִן הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מְבִיאִים לִידֵי הַבַּטָּלָה עַד שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לוֹ שׁוּם מַעֲשֵׂה וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה. אַךְ הוּא שׁוֹקֵט וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ זָז מִמִּטָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ו י"ד) הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ. וְאֵין הָאָדָם הַמַּשְׂכִּיל צָרִיךְ לְהַגְבִּיר הַמִּדָּה הַזֹּאת וְלֹא לְהִתְנַהֵג בָּהּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נוֹדַע בָּהּ.

ד׳וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּהָרֵג קֹדֶם שֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו וְהַדּוֹמֶה לְזֶה אַךְ בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ אִם יָשִׂים בּוֹ אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת עַצְמוֹ הַדִּין הוּא שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ מִדַּת הַמּוֹרֵךְ וְהָעַצְלָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל אָדָם אֶחָד שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְשָׁלְחוֹ אֶל מְקוֹם סַכָּנָה וּמֵאֵן לָלֶכֶת. וְחֵרְפוֹ הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: טוֹב שֶׁתְּחָרְפֵנִי וַאֲנִי חַי מִשֶּׁתִּתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וַאֲנִי מֵת. וַאֲנִי רוֹאֶה הַמִּדָּה הַזֹּאת מִתְנַהֲגִים בָּהּ אַנְשֵׁי הַתַּעֲנוּג וְהַמְּנוּחָה בָּעוֹלָם מִשְּׁאַר בְּנֵי אָדָם. וְלֹא יָבִינוּ כִּי הַמְּנוּחָה עַצְמָהּ לֹא תִּגָּמֵר לָהֶם אֶלָּא אַחַר הַטֹּרַח הַגָּדוֹל וְתִקּוּן הָעֲסָקִים וְהָעִנְיָנִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לָהֶם. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ד כ"ז) הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךָ וְאַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. אַךְ הַמְּנוּחָה הַמִּתְבּוֹדֶדֶת כָּלַל עִנְיָנָהּ הָעַצְלָה וְהַמֹּרֶךְ.

ה׳וּכְבָר יָדַעְתָּ מַה שֶּׁיִּקְרֶה הָאָדָם הֶעָצֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר מִכָּל תַּקָּנוֹתָיו וְתוֹעֲלוֹתָיו כַּאֲשֶׁר יִפְגְּעֵהוּ הָרָשׁ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ד ל"ג־ל"ד) מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת... וּבָא כִּמְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ. וְעוֹד כִּי הַמִּדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶמֶת בַּגּוּף חֳלָיִים וּמַדְוִים גְּדוֹלִים רַבִּים כְּמוֹ הַכֹּבֶד וְהַנֶּפַח וְגִיד הַנָּשֶׁה וְחוֹלִי הַפּוֹדְגְרָא וְחוֹלִי הִפִּיל, וְהַדּוֹמֶה לָאֵלֶּה מִן הַחֳלָיִים הַמְּשֻׁנִּים אֲשֶׁר יִקְרוּ מִמִּעוּט הַכֹּחַ הַמְעַכֵּל. עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת בַּטֶּבַע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַעְתִּיקָהּ מִמֶּנּוּ וְיַחֲשׁוֹב שֶׁכְּנֶגְדָּהּ מְגֻנֶּה, כ"ש אִם יִזְדַּמֵּן לְעָצֵל מֶזֶג הַלֵּחָה עִם יְמֵי הַזִּקְנָה כִּי הֵם יוֹסִיפוּ לוֹ כֹּבֶד וְעַצְלָה.

ו׳וְהָאֵל יַצִּילֵנוּ מִן הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת וְיַדְרִיכֵנוּ בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה ויר"א. תַּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. בְּעֶרֶב ר"ה שְׁנַת יוֹבִילוֹ שַׁ"י לַמּוֹרָא. בְּיָמֵינוּ יִבָּנֶה בֵּית הַבְּחִירָה אָמֵן.

ז׳נֹסַח חֲתִימַת הַסֵּפֶר דְּפוּס רִאשׁוֹן הַנִּדְפַּס בְּיַחַד עִם ס' חוֹבַת הַלְּבָבוֹת:

ח׳אָמַר יִצְחָק אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי — חִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי לְהַתְחִיל וּלְהַשְׁלִים ב' הַחִבּוּרִים הַמְפֹאָרִים הָאֵלֶּה. בָּהֶם כָּל אֱנוֹשׁ יִמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשׁוֹ. לְתַאֲוָה יְבֻקַּשׁ רָצוֹן דִּבְרֵי חֵפֶץ נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה לְחָבְשָׁהּ וּלְחַזְּקָהּ. לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה. מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אֶת ה' מֵאַהֲבָה. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא לִצְבוֹא צָבָא. בְּיוֹם טוֹבָה נָפִישׁ נְהוֹרֵיהּ טוּבָא. אַשְׁרֵי אִישׁ בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ וְשָׂם לִבּוֹ וְעֵינָיו בּוֹ כָּל הַיָּמִים. וְיִהְיוּ תּוֹאֲמִים לְאוּרִים וְתוּמִים. צֵידָה לְדַרְכּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וַאֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וְהִגַהְתִּי כְּחֶזְקַת הַיָּד גַּם כִּי שְׁגִיאוֹת הַדְּפוּס מִי יָבִין וּמִי שָׁלַח יָדוֹ בָּהּ וְנִקָּה חָסֵר אוֹ יָתִיר אוֹ חַלִיף. וְהַמַּשְׂכִּיל יְתַקֵּן מְעֻוָּת שֶׁיּוּכַל לִתְקוֹן.

ט׳וּלְיוֹפִי וְהִדּוּר זֹאת הַמְּלָאכָה, זֹאת הַשִּׁירָה בְּפִי עֲרוּכָה:

י׳אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יָאִיר בְּהִלּוֹ נֵר עֲלֵי רֹאשׁוֹ וְיִהְיֶה לוֹ לְמַרְפֵּא נֶפֶשׁ.

י״אאֶל הַנְּשָׁמָה יִהְיֶה תָּמִיד לְאוֹר עוֹלָם וּמַרְגּוֹעַ וַיִּמְצָא נֶפֶשׁ.

י״באֵלֶּה שְׁנֵי אוּרִים לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי חוֹבַת לְבָבוֹת אִישׁ וּמִדּוֹת נֶפֶשׁ.