מדרשי פילון ט״ו:ח׳The Midrash of Philo 15:8
א׳מדוע אומר (אברהם): "אדני, במה אדע כי אירשנה"?
1
ב׳הוא מבקש אות להכָּרַת ההבטחה. אך שני עניינים ראויים לתשומת לב: (האחד), שהוא נטייתו של השֵכל להאמין באלהים על סמך דברים שנאמרו מראש; ו(השני), לחפוץ בתאווה ללא גבול, שלא יחסרו אותות כל־שהם, מהם יוודע באופן מוחש, שההבטחה תישמר. ואליו (אל ה') שהבטיחו, הוא (רוחש) יראת כבוד, כשהוא אומר, "אדני". "כי יודע אני" הוא אומר "שאתה האדון ומושל בכל, וראוי לַכֹּל, ואין לפניך חוסר יכולת. וגם אם אני מאמין בהבטחתך, אני נכסף ומשתוקק להשיג מיד, לפחות איזה אות ברור שיורֶה על מילוי (ההבטחה), אם לא (את ההבטחה) במלואה. ואף על פי שהגעתי אל אותו שׂיא השלימות, אין ביכולתי לעצור תמיד דחָפים ותשוקות, וכשאני רואה או שומע איזו טובה, אני קָרֵב אליה לאט ולא מיד. לפיכך אני תפילה, שתורֵני דעת, בה אבין את העתידות".*שו"ת בראשית ג, ב
___________
___________
2
ג׳לדברי פילון, הכיר אברהם שה' הוא האדון ומושל בַכּׂל ואין דבר נעלם ממנו. דבריו אלה תואמים את דברי ר' יוחנן בשם רשב"י, שנאמרו על פסוק זה: "אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר ויאמר אדני אלהים" (ברכות ז, ב). שיטה זו של פילון וחז"ל היא כנגד השיטה היוונית, שלפיה ה' רק ברא את העולם (עבר), ולפי חז"ל ופילון, ה' הוא גם המשגיח והאדון (הווה), ושקיימת השגחה פרטית.
3
ד׳לדברי פילון בשו"ת זו, מבקש אברהם אות להכָּרַת ההבטחה, אבל היתה לאברהם אמונה בהבטחת ה', ולא היו לו ספיקות בזה. הוא לא ביקש שהארץ תינתן לו מיד, אלא בהיותו בשר ודם מלא דחפים ותשוקות, רצה לדעת באופן מוחש שההבטחה תישמר.
4
ה׳בפירוש תיבת "במה", נחלקו בחז"ל על כוונתו של אברהם בשאלתו זו. "ר' חמא בר חנינא אמר, לא כקורא תיגר, אלא אמר לו באי זה זכות" (ב"ר מד, יד). וכן במדרש אגדה: "אמר לו באיזה זכות יזכו בנַי לירש את הארץ? השיבו הקב"ה בזכות הקרבנות". "במה אידע כי אירשנה, אמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך, ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לו לאו. אמר לפניו, רבש"ע, במה אידע? אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו"' (מגילה לא, ב). דברי הגמרא במגילה קרובים לדברי פילון, שאברהם ביקש אות ש"ההבטחה תישָמֵר".
5
ו׳וכן יש ממפרשי ימי הביניים, שדרשו את הפסוק לזכותו של אברהם: האברבנאל (בתשובה לשאלה יא): "במה אדע כי אירשנה, ו"כי" במקום הזה ישמש על הזמן וכו', במה אדע ואשיג מתי אירשנה. או נפרש מלת "כי" במקום "אם", ויאמר במה אדע אם אירשנה אני בעצמו או ירשנה זרעי אחרי". וברמב"ן: "במה אידע כי אירשנה, ואינה כשאלת מה האות וכו', אבל ביקש אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה, ולא יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם, או שמא יעשו כנענים תשובה".
6
ז׳אבל לפי השיטה השנייה שבחז"ל, נראו דברי אברהם באוֹר שלילי: "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים וכו'? ושמואל אמר, מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה, שנאמר במה אדע כי אירשנה" (נדרים לב, א). "ועל שאמר דבר שלא כהוגן ירדו בניו למצרים, שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי אירשנה, בשכר אותה התמהה ירדו בניו למצרים" (סדר אליהו זוטא, פרק ב). "במה אדע כי אירשנה, אמר לו הקב"ה, אברהם, כל העולם כולו בדבורי הוא עומד, ואין אתה מאמין בדברי, אלא אתה אומר במה אדע כי אירשנה?! חייך שני פעמים ידוע תדע כי גר, שנאמר ידוע תדע כי גר יהיה זרעך" (פדר"א, מח). וביותר מודגש הדבר במדרש הגדול, שמקור מאמרו זה נעלם: "הרהר בלבו ואמר כיצד אירשנה, ולא האמין בדבריו של הקב"ה, אלא שאמר במה אדע כי אירשנה, מלמד שקרא תיגר" (מה"ג על אתר).
7
ח׳והנה במקום אחר בכתביו מביא פילון את שתי השיטות, כפי שנחלקו עליהן בחז"ל, ואת השיטה השנייה מביא כנראה בשם "יש אומרים", ופילון נוטה לשיטה הראשונה, שאברהם ביקש לדעת את הדרך בה יארע הדבר:
8
ט׳"לא די לאוהב החכמה לצפות לתקוות טובות ונפלאות נצורות מן הנבואות, שכֵּן אם לא ידע מהי הדרך בה תפול ירושתו בחלקו, אזי יחוש עצמו שלא בנוח. כי צמא הוא לדעת ולא ירווה. לכן הוא שואל ואומר: "אדוני, במה אדע כי אירשנה". יתכן שאֵי־מִי יאמר, שהעניין נוגד לעובדה שהאמין (בה'), כי המפקפק מחפש דרך, ואילו המאמין שוב אינו מבקש דבר. אם כן יש לטעון, שיש כאן גם חיפוש דרך וגם אמונה, אך לא בנוגע לאותו העניין, ולהיפך הרחק מכך! מחד, הוא האמין שינחל בַּחכמה, אך מאידך, רק ביקש את הדרך בה יארע הדבר. הוא תפס במלואו שהדבר אכן יתרחש, תודות להבטחות האלהיות" (מי היורש דברי אלקים, ק-קא).
9