מדרשי פילון ט״ז:ט׳The Midrash of Philo 16:9
א׳מדוע אמר לה המלאך: "שובי אל גברתך והכָּנְעִי95 כך בשבעים, וכן בתרגום יב"ע: "ואתכנעי", וכעי"ז בתרגום אונקלוס ופשיטא: "ואישתעבדי". ובמסורה: "והתעני". תחת ידיה"?
1
ב׳הואיל ופשוטו (של מקרא) ברור הוא, עלינו לבחון אותו לפי השֵׂכל. ה"דִיבֵּר" האלהי מוכיח ומזהיר את הנשמה היכולה להירפא, ומשיב אותה אל החכמה המושלת, פן תיפול באיוולת כסילים, כשתיוותר ללא גבירה. והוא מוכיח, שעליה לא רק לשוב למוסריות, אלא אף להיכנע תחת ידיה, וכוונתי לומר, (להיות) נתונה לשילטונה. וקיימים שני מינים של כניעות. האחת, מחמת חסרון שנתהווה מתוך חולשת הנשמה, וזו קל להתגבר עליה, להכיר אותה ולהסתייג ממנה. והאחרת, זו שה"דִיבֵּר" האלהי מצַווה (עליה), הבאה מהערצה ויראה, כפי שרוחשים בנים להוריהם, ותלמידים למוריהם, וצעירים לזקניהם. אכן, מועיל מאד לציית וליפול לפני טובים, כי מי שלוֹמֵד להיות נמשָל, ילמד מיד אף את היפוכו - להיות מושל. כי אף אם יטיל אדם מרותו על כל הים והיבשה, לא יוכל להיות שליט באמת, אם לא למד תחילה ולא התרגל מקדם להישמע למושל.*שו"ת בראשית ג, ל
___________
___________
2
ג׳ובמקום אחר: "המוכיח (את הגר) מרוצֶה מצייתנותה ואומר: "שובי אל גבירתך", כי סמכותה של המורָה מועילה למתלמדת, והשתעבדותה לתבונה (מועילה) לבלתי־מושלם. וכשתשובי "הִיכָּנְעִי תחת ידיה", כניעה נאה, הנושאת בתוכה השמדתה של יהירות בלתי־ שִׂכלית" (על המנוסה והפגישה, רז).
3
ד׳בפירוש הר"ן: "ואמר אליה שובי אל גבירתך, שאחר שאת מודה שהיא גבירתך, מן הראוי שתשובי אל גבירתך עם היות שתתעני תחת ידה. או, שהיתה הכוונה כי עינוי שרה איננו כי אם לטוב לה, למען תקח מוסר", וזה כעין דבריו של פילון, שעליה לא רק לשוב למוסריות, אלא גם להיכנע תחת ידיה ונתונה לשילטונה, בכדי שתקבל מוסר, כדלעיל טז, ו (וראה בדברי הרלב"ג המובאים שם).
4