מדרשי פילון י״ז:ט״וThe Midrash of Philo 17:15
א׳מדוע אומר (הכתוב): "שרה אשתך לא יקרא שמה שרה, אלא שררה יהיה שמה"?
1
ב׳אפשר, ששוב ילגלגו השוטים169 לעיל יז, ה שו"ת בראשית ג, מג, כבר הזכיר שאֵלֶה לעגו על ההוספות לשמות אברהם ושרה. על הוספת האות האחת, רי"ש170 מילולי: המאה. שהיא הערך המספָּרי של רי"ש בארמנית. מ., וילעגו על כך ויחמדו לצון, שכֵּן הם מסרבים לשית לבם לעֶרכָּם הפנימי של הדברים ולמלא אחרי האמת. כי מה שנראה כתוספת אות אחת גורם להתאָמָה מושלמת, תחת קטן - גדול, ותחת חלקִי - כללי, ותחת בן־תמותה - אל־ מוות. כי ברי"ש אחת שמה הוא "שרי", ובתרגום היא נקראת "שִׁלְטוֹנִי", בעוד שבִשתַּיים (פירושו) "שַלֶטֶת"171 כלומר: שְׂרַרָה. וראה גם להלן בראשית כד, לו שו"ת בראשית ד, קכב.. ויש לחפש ולדרוש במה נבדלים האחד מן השני. חכמתי תבונתי צדקתי ותעוזתי מושלים רק בי והם בני־חֲלוֹף, ואכן, כאשר אני מת אזי מתים גם הם. אך החכמה כשלעצמה היא מושֶלֶת. וכן אותה צדקה כשלעצמה וכל אחת מהמידות האחרות איננה מושלת בי, אלא היא מושלת כשלעצמה, ובעלת שׂררה ממשלה ומלכות נצחיים. הֲראית את גודל המתנה?! (ה') הפך והחליף את החֵלק בשָלֵם, את המסויים172 כלומר, מידה אחת מן הסוג כולו. בסוג כולו, ואת הנפסד בבלתי־נפסד. וכל אלה הוגשו מראש למען הלידה העתידה173 פי' לידתו של יצחק., למען ישועה ושמחה מושלמת יותר, אשר שְׁמה יצחק.*שו"ת בראשית ג, נג
___________
___________
2
ג׳במקום אחר דורש פילון, על שינוי שמה של שרה: "ועתה נדון באשתו שרה, כי גם שמה נשתנה ל"שררה"174 Σάρα נשתנה Σάρρα., על־ידי הוספת אות אחת - רי"ש. עד כאן השֵמות, ועכשיו יש לסַפֵר את המאורעות: "שׂרַי" מובנו "שִׁלְטוֹנִי", "ושרה" מובנו "שַׁלֶטֶת". הראשון מסמל מעלָה מסויימת, והשני מעלָה כללית. ובאותה המידה שהסוג הכללי גדול מן המסויים, בה במידה גדול השם השני מהראשון, כי המסויים קטן ונפסד, והסוג הכללי רב הוא וכן בלתי־ נפסד" (על שינוי השמות, עז-עח).
3
ד׳מדרש פילוני זה נובע ללא ספק ממדרש ארץ־ישראלי קדום. ואף על פי שישנם שינויים ביניהם, בכל זאת נראה ששניהם מעור אחד הם, והמדרש האלגורי של פילון בנוי על מדרש חז"ל. ואלה הם מדרשי חז"ל:
4
ה׳א. "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. בתחילה הרי היא שרי על עמה, עכשיו הרי היא שרה על כל באי עולם" (תוספתא ברכות א, יד).
5
ו׳ב. "בתחילה נעשית שרי לאומתה, ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו" (ברכות יג, א).
6
ז׳ג. "לשעבר היתה שרי לעמה, עכשיו היא שרה לכל באי עולם" (ב"ר מז, א הוצאת טהעאדאר עמ' 471).
7
ח׳ד. "לשעבר היתה שרה לעצמה, עכשיו היא שרה" וכו' (נוסחאות אחרות של ב"ר, שם).
8
ט׳ה. "שרי לשון יחיד, כמו אדונִי, או "שרי" חרוקה (כלומר בחיריק תחת הרי"ש), אבל "שרה" אדונית לכל" (מדרש החפץ, מובא ב"תורה שלמה" לפסוק זה, הע' קטו).
9
י׳ו. "שרי לשון יחיד, משמע שָׂרָתי" (רש"י לברכות יג, א).
10
י״אמאמרי חז"ל אלה נחלקים לשתי קבוצות. בראשונה היתה שרי "לעמה" או "לאומתה", ובשנייה היא שרי "לעצמה", לשון יחיד. נראה, שהנוסח הארץ־ישראלי הקדום היה "לעצמה", כפי שנמצא גם בפילון. הדרוש "לעמה־לאומתה", שאין לו יסוד במקרא, הוא חילוף מאוחר של "לעצמה" שהושפע מן הנאמר בשינוי שמו של אברהם: "לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם (בראשית יז, ה), בתחילה הרי אתה אב לארם, עכשיו אתה אב לכל העולם כולו" (תוספתא ברכות א, טו). לסיפא של דבריהם: "עכשיו היא שרה לכל באי עולם" יש יסוד במקרא, שנאמר על שרה "והיתה לגוים" (בראשית יז, טז), המקביל גם לנאמר על אברהם "והיית לאב המון גוים" (שם שם, ד).
11