מדרשי פילון ג׳:כ״דThe Midrash of Philo 3:24
א׳מדוע הוא (ה') שָׂם כנגד255 ראה להלן בראשית ו, יג שו"ת בראשית א, ק והע' 30 שם; י, ח-ט שו"ת בראשית ב, פב והע' 351 שם. לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים?
1
ב׳הכרובים מהווים סֵמל לשני היסודות אשר בכוחות האלהיים: (כוח) היצירה ו(כוח) המלכות. ומהם האחד נקרא "אלהים" והשני -המלכותי- נקרא "ה"'. וצורַת מידת היצירה היא כוח ידידות ואחווה וגמילות חסד, ואילו (מידת) המלכות היא החוקיות256 מידת הדין. והענישה. זאת ועוד, "להט החרב" הוא שֵם סמלי לשמים, כי האויר העליון257 האתר. מ. דמוי להב, והוא סובב את העולם... אך יש אומרים, ש"להב החרב" הוא השֶמש, היות שבסיבוביה היא מגלָה את תקופות השנה, וכביכול היא שומרת החיים וכל אשר המביא לחיי כולם.*שו"ת בראשית א, נז
___________
___________
2
ג׳בספריו "על הכרובים" ו"על חיי משה" דן פילון באריכות על סמלֵי הכרובים אשר מקדם לגן עדן, ואֵלה שעל ארון הברית. גם שם עיקר שיטתו הוא, שהכרובים הם סמלי שתי מידות של הקב"ה, מידת הדין ומידת הרחמים. מקבילה לשיטה זו נמצאת במדרש תדשא ב: "שני הכרובים על ארון העדות כנגד שני שמות הקדושים". ועל כל הענין של שתי מידות אלה בקשר לכרובים, ראה להלן שמות כה, כב שו"ת שמות ב, סח.
3
ד׳אשר לדבריו שלהט החרב הוא השמש, כן כותב במקום אחר: "להט החרב מסַמֵל את השמש, הוא הריכוז של כל הלהב, והמהיר מכל אשר קיים, עד שבמשך יום אחד הוא סובב את כל היקום" (על הכרובים, כו). ואומר הראב"ע: "והמפרשים שאומרים כי על השמש דבר, איננו אמת" (ראב"ע לפסוק ג, כג). ובאדרת אליהו: "ואת להט החרב, פירוש בידם חרב ויש לה להט, כי היא מראָה מלוטשת, והיא ברק החרב, והברק מתהפך בכל רגע כפי ניצוצי החמה ונטייתה לכל רוח העולם כפי הילוך העולם, והיא שורפת מאד".
4
ה׳במקום אחר דן פילון על טבעם של כרובים אלה: "אזי הוא (ה') קָבַע את מושבם של להט החרב והכרובים נגד גן העדן, ו"נגד" נאמר בלשון "להתיצב כנגד" אויב, או "להתיצב" בדין, כמו הנידון "נוכח" שופטו, או מאידך כידיד "עזר כנגד"258 אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב, יח).... הוא קָבַע את מקום מושבם של להט החרב והכרובים נגד גן העדן, לא כאויבים העתידים להתייצב נגד ולהילחם, אלא כקרובים וידידים גדולים, על מנת שהכוחות ישתוקקו זה לזה, כתוצאה מן ההתבוננות ההדדית והעיון המדוקדק (זה בזה), כשמנשבת עליהם אהבה שמימית מכונפת, אהבתו של האל רב החסד" (על הכרובים, יא; כ).
5